רע"פ 756/21 עלי סלים מסארוה נ. מדינת ישראל

1.

בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בנצרת (כב' השופטת א' לינדנשטראוס ) בעפ"ת 41355-01-19 מיום 22.12.2020, בגדרו נדחה ערעור המבקש על גזר דינו של בית משפט השלום לתעבורה בנצרת (כב' השופט ב' קנדלפת ) מיום 23.12.2018 בפ"ל 6060-04-18.

2.

נגד המבקש הוגש כתב אישום המייחס לו עבירות של נהיגה בזמן פסילה, נהיגה ללא רישיון נהיגה תקף ושימוש ברכב ללא פוליסת ביטוח בת-תוקף. על פי עובדות כתב האישום, ביום 10.4.2018, נהג המבקש ברכב על אף שידע כי רישיון הנהיגה שלו נפסל למשך 8 שנים, החל מיום 2.9.2013; כי רישיון הנהיגה שלו פג ביום 15.12.1983; וכי הוא נוהג ברכב ללא תעודת ביטוח בת-תוקף.

3.

ביום 7.6.2018, לאחר שהודה המבקש בעובדות כתב האישום, הרשיע אותו בית משפט השלום לתעבורה בביצוע העבירות הנ"ל. בית המשפט החליט לשלוח את המבקש לבדיקת התאמה אצל הממונה על עבודות שירות, שם נמצא מתאים. ביום 23.12.2018, לאחר שנשמעו הטיעונים לעונש, גזר בית המשפט על המבקש 7 חודשי מאסר בפועל, 7 חודשי מאסר על תנאי, פסילת רישיון נהיגה לשלוש שנים וכן 12 חודשי פסילה על תנאי.

4.

המבקש ערער על גזר הדין לבית המשפט המחוזי. הדיון בערעור נדחה מעת לעת. בתחילת הדרך, המליץ שירות המבחן על מסגרת טיפולית וכן על ענישה באמצעות צו של"צ כדי לתת ביטוי לפן השיקומי. המבקש החל בהליך טיפול במסגרת שירות המבחן. בהמשך, נשלח ונמצא מתאים שוב לביצוע עבודות שירות בידי הממונה ואף נמצא מתאים בידי שירות המבחן למסלול של בית משפט קהילתי. אולם, בתסקיר מיום 4.9.2020, חזר בו שירות המבחן מהמלצתו לעניין הענישה. שירות המבחן תיאר כי לאחר פתיחת ההליך דנן הוגשו נגד המבקש שני כתבי אישום נוספים בגין נהיגה ללא רישיון נהיגה תקף וכי המבקש טוען כי הוא עושה שימוש ברכב בשל אילוצים שונים מבלי לחשוב על הסיכונים ועל השלכות מעשיו. שירות המבחן התרשם כי המבקש מגלה קושי לבחון את דפוסי התנהלותו וכי קיים סיכון גבוה להישנות עבירות תעבורה מצדו. לכן, המליץ שירות המבחן על ענישה מרתיעה שיהיה בה כדי להציב גבולות ברורים למבקש.

5.

ביום 22.12.2020, ניתן פסק דינו של בית המשפט המחוזי בערעור. בית המשפט עמד על חומרת העבירות בהן הורשע המבקש והזלזול בחוק שמבטאת החזרתיות שבהתנהגותו, לרבות תוך כדי ההליך המשפטי עצמו. עוד עמד בית המשפט על עברו התעבורתי המכביד של המבקש, הכולל גם נהיגה תחת השפעת אלכוהול, בגינה הושת עליו עונש מאסר בפועל "שאף הוא לא הרתיע אותו מלשוב ולבצע אותן עבירות". נוכח כל האמור, דחה בית המשפט את הערעור.

6.

המבקש הגיש בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי – היא הבקשה שלפניי. יחד עמה, הוגשה בקשה לעיכוב ביצוע עונש המאסר. טענותיו העיקריות של המבקש הן כי מחמת שיקולי צדק ייחודים אין זה נכון לקטוע את הליך השיקום בו התמיד משך תקופה ארוכה וכי נכון היה לקבל את המלצת שירות המבחן לנתב את התיק לבית משפט קהילתי, לרבות בשל נסיבותיו האישיות ומצבו הרפואי. המבקש מוסיף וטוען גם לעניין הציפייה שפיתח כאשר בית משפט השלום לתעבורה שלח אותו לבדיקת התאמה אצל הממונה על עבודות שירות, אשר מצא אותו מתאים.

7.

דין הבקשה להידחות, שכן היא אינה מעלה שאלה בעלת חשיבות משפטית או ציבורית החורגת מעניינו הפרטי של המבקש ואין חשש כי דחייתה תגרום לאי-צדק מהותי או לעיוות דין (רע"פ 6032/20 פלוני נ' מדינת ישראל , פסקה 7 (1.12.2020)).

למבקש ניתנה ההזדמנות להוכיח כי שינה מדפוסי התנהגותו, אך במקום לקחת אותה בשתי ידיים הוא שב לסורו. המלצת שירות המבחן לנתב את התיק למסלול של בית משפט קהילתי ניתנה בטרם הוגש התסקיר העדכני המעיד על כך שהמבקש כלל אינו רואה בעייתיות בהתנהגותו החמורה. בנסיבות אלו, לא מצאתי כי יש לזקוף לזכותו של המבקש שיקולי צדק או כי יש לסטות מהמלצת שירות המבחן לענישה מרתיעה. עוד יש לדחות את טענת הציפייה של המבקש, שכן "ציפייה שנצמחת בליבו של נאשם, בהקשר להפנייתו אל הממונה על עבודות השירות, לצורך קבלת חוות דעת, אינה נתפסת, ככלל, כציפייה לגיטימית" (רע"פ 6466/17 פלוני נ' מדינת ישראל , פסקה 8 (18.9.2017)).

8.

אשר על כן, דין הבקשה לרשות ערעור ועמה הבקשה לעיכוב ביצוע – להידחות. לפנים משורת הדין, יתייצב המבקש לריצוי עונש המאסר ביום 4.3.2021 עד השעה 10:00 בבית המעצר קישון, או במתקן כליאה אחר על פי החלטת שירות בתי הסוהר, כשברשותו תעודה מזהה ועותק מהחלטה זו. על המערער לתאם את הכניסה למאסר, כולל האפשרות למיון מוקדם, עם ענף אבחון ומיון של שירות בתי הסוהר, בטלפונים: 08-9787377 או

08-9787336.