רע"פ 766/05 פואז אלעביד נ. מדינת ישראל

נגד המבקש, פאוז אלעביד, הוגש כתב אישום בו יוחסו לו שלושה אישומים. בשניים מהם נטען, כי המבקש תקף את אשתו בכך שהכה אותה בפניה, סטר לה, בעט בגופה, אחז בגרונה וניסה לחנוק אותה, איים עליה, ושבר את מכשיר הטלפון הנייד שלה. באישום שלישי נטען, כי המבקש הפר צו של בית משפט שאסר עליו, בעקבות תקיפתה של אשתו, להתגורר בביתו שבשכונת ג'ואריש ברמלה.

המבקש הודה בביצוע עבירות של הפרת הוראה חוקית וגרימת היזק בזדון, אך כפר ביתר העובדות המפלילות שיוחסו לו. לאחר שמיעתן של ראיות הצדדים, הרשיע בית המשפט את המבקש גם בעבירות הנוספות, ובעקבות כך גזר לו שמונה חודשי מאסר ושמונה חודשי מאסר על תנאי.

המערער לא השלים עם גזר הדין שהושת עליו, והגיש ערעור לבית המשפט המחוזי. ערעור זה נדחה לאחר שבית המשפט מצא כי (בלשון המקור) "מכתב האישום עולה תמונה של התנהגות שיטתית החוזרת על עצמה. התקיפה המתוארת באישום הראשון היא תקיפה קשה שגרמה למתלוננת פצעים בפנים, נפיחות בעיניים, דימום פנימי, נפיחות בעפעף השמאלי והמטומה סביב אוזן ימין. אם לא די בחבלות הגופניות, הודיע המערער למתלוננת כי 'אני רוצה לקחת אותך לבית קברות'. אנו רואים בחומרה גם את האישום השלישי. מי שאיננו מכבד צווים של בית משפט מעיד על עצמו בכך כי רק ענישה ממשית אולי תביא לשינוי דפוס התנהגותו".

עתה עותר המבקש לקבלתה של רשות ערעור. לטענתו, בית משפט קמא לא התחשב בהודאתו החלקית, בגילו, בתקופת מעצרו הממושכת, בעובדה כי זהו מאסרו הראשון, וכי הוא מפרנסה היחיד של משפחתו הכוללת שבעה קטינים. עוד נטען, כי יושרו ההדורים בין המבקש לאשתו, ואף נולד להם ילד נוסף.

לאחר שעיינתי בבקשה שנוסחה כ"ערעור בזכות" לכל דבר ועניין, לא מצאתי כי נטענה או הוכחה עילה כלשהי למתן רשות ערעור. כידוע, הלכה היא כי ערעור בגלגול נוסף נועד לבחון שאלות משפטיות עקרוניות, בעלות השלכה כללית, החורגות מעניינם הפרטי של הצדדים המתדיינים. לא כזה הוא המקרה שבפני, המכוון כנגד גזר הדין שהושת על המבקש בלבד. כך או כך, עניינו של המבקש נבחן היטב על ידי שתי ערכאות, ולא מצאתי מקום להתיר את בחינתו גם בפני בית משפט זה.

הבקשה נדחית, ועמה גם הבקשה לעיכוב ביצועו של גזר הדין.