רע"פ 7667-22 רע"פ 7667-22

1.לפניי בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בירושלים (השופט א' נחלון) ב-ע"ח 1308-11-22 ו-עבא"פ 1256-11-22 מיום 8.11.2022. בגדרו, נדחה ערעור המבקשים על החלטתו של בית משפט השלום בירושלים (השופט ע' שקד) ב-בש"ע 48742-10-22 מיום 27.10.2022, לדחות את בקשתם למתן צו איסור פרסום על שמם ופרטיהם המזהים.

2.המבקשים נעצרו בחשד לביצוע עבירות מס במסגרת פעילותם העסקית. לצורך שחרורם, המשיבה פנתה לבית משפט השלום בבקשה לקביעת תנאים מגבילים. במסגרת הדיון בבקשה זו, המבקשים ביקשו כי יינתן צו איסור פרסום ביחס לשמם ולפרטיהם המזהים עד להגשת כתב אישום בעניינם. בית המשפט קיבל את הבקשה לקביעת תנאים מגבילים ודחה את הבקשה למתן צו איסור פרסום. ביחס לבקשה האחרונה נקבע כי המבקשים לא ביססו כנדרש בסעיף 70(ה1)(1) לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984 (להלן: חוק בתי המשפט), כי הפרסום יגרום להם לנזק חמור ככלל, ובפרט נזק הגובר על העניין הציבורי בפומביות הדיון.

3.ערעור המבקשים על החלטתו של בית משפט השלום – הן לעניין דחיית הבקשה למתן איסור פרסום הן לעניין סכום ההפקדה שנקבע במסגרת הדיון בתנאים המגבילים, נדחה. בעניין איסור הפרסום נקבע כי המבקשים לא הוכיחו שצפוי להיגרם נזק לשמם הטוב ובקרב קהל לקוחותיהם החורג מהנזק הרגיל הנלווה לפרסום שמו של חשוד בפלילים. למעלה מכך, נקבע כי הנזק הנטען אינו גובר על העניין הציבורי בפרסום, בשים לב לעניין של לקוחות המבקשים בפרסום החשדות נגדם.

4.מכאן הבקשה שלפניי.

עיקר טענת המבקשים היא כי פרסום עניינם יגרום להם נזק חמור בדמות, בין היתר, עזיבת לקוחות קיימים ואיבוד לקוחות פוטנציאליים; אובדן שירותים בנקאיים המסופקים להם כיום; ופגיעה בשמם הטוב. כן נטען כי נזק זה גובר על העניין הציבורי שבפרסום, בהינתן שהחקירה הפלילית ביחס אליהם מצויה בשלבים ראשוניים, כשטרם הוגש נגדם כתב אישום. עוד טענו המבקשים כי פניית המשיבה אל בית משפט השלום לצורך שחרורם ממעצר בתנאים מגבילים נעשתה אך לשם פרסום החשדות נגדם, ועל כן הינה חסרת תום לב.

5.דין הבקשה להידחות. הלכה היא כי בקשה למתן רשות ערעור "בגלגול שלישי" תינתן במקרים חריגים בלבד, המעוררים סוגיה משפטית עקרונית החורגת מעניינו הפרטי של המבקש, או במקרים בהם עולה חשש כי נגרם למבקש אי-צדק מהותי או עיוות דין (רע"פ 2050/22 פלוני נ' פלוני, פסקה 12 (13.6.2022)).

6.טענות המבקשים מופנות בעיקרן כלפי אופן יישום האיזון הקבוע בסעיף 70(ה1)(1) לחוק בתי המשפט בנסיבות המקרה, ועל כן הבקשה תחומה כולה לעניינם הפרטי ואינה מגלה עילה למתן רשות ערעור (בש"פ 3986/22 פלוני נ' מדינת ישראל משטרת ישראל יחידת סייבר טבריה, פסקה 4 (13.6.2022); בש"פ 641/20 עוואדה נ' מדינת ישראל, פסקה 7 (29.1.2020); בש"פ 1999/17 שם טוב נ' מדינת ישראל, פסקה 10 (3.3.2017)).

7.סוף דבר: הבקשה נדחית. מובן כי איסור הפרסום שנקבע על-ידי בית המשפט המחוזי עד למתן החלטה בהליך זה – בטל.