רע"פ 7691/01 אלביליה מימון נ. מדינת ישראל

המבקש הורשע בבית-משפט השלום בעכו בעבירה של עשיית מעשה מגונה בילדה בת שמונה, ועונשו נגזר למאסר על תנאי בן עשרה חודשים. כן חוייב המבקש לפצות את המתלוננת בסכום של 2500 ש"ח. המדינה ערערה על גזר הדין, ובית המשפט המחוזי החליט להחמיר בעונשו של המבקש, ובנוסף לעונש שהוטל עליו הוסיף וגזר עליו שמונה חודשי מאסר בפועל.

על פסק דין זה הבקשה שלפנינו, ועתירת המבקש היא כי נעניק לו רשות ערעור ולאחר מכן נוסיף ונבטל את עונש המאסר בפועל שהוטל עליו בבית-המשפט המחוזי.

מעשהו של המבקש מעשה חמור היה. המערער פיתה ילדה בת שמונה לבוא אל דירתו, ובהיכנסה אל הדירה נעל את דלת הכניסה ועשה בילדה מעשה מגונה באבר מינה מעל לבגדיה. בשים לב למעשהו זה של המבקש, אין ספק שהעונש אשר הוטל עליו אין הוא עונש חמור במידה המצדיקה, על-פי המקובל עלינו, מתן רשות ערעור. אלא שבא-כוח המבקש מוסיף וטוען כי עניינו שונה מעניינים אחרים, ומטעם זה שבבית-משפט השלום עשתה התביעה עימו הסדר טיעון, אלא שלאחר מכן חזרה בה מאותו הסדר. חזרתה בה של המדינה מהסכמתה, כך טוען הוא, חייבת שתעמוד לזכותו.

גם אם אמרנו כי אכן היה על בית-המשפט המחוזי להביא במניין שיקוליו אותו הסדר טיעון, לא נמצא לנו כי העונש שהוטל על המבקש עונש מופלג הוא לחומרה כדי התערבותנו. בית-המשפט המחוזי הביא במניין את כל הנימוקים הראויים לקולה ולחומרה, ובנסיבות אלו לא מצאנו הצדק לסטות מן הנוהג המקובל עלינו שלא ליתן רשות ערעור אך לעניינו של עונש בלבד.

הבקשה נדחית. המבקש יתייצב לריצוי עונשו במזכירות הפלילית של בית-המשפט המחוזי בחיפה ביום 30 בדצמבר 2001 עד השעה 10:00. הערבויות הקיימות ימשיכו לעמוד בתוקפן עד להתייצבותו של המערער לריצוי עונשו כאמור.

היום, כ"ח בכסלו תשס"ב (13.12.2001).

ש ו פ ט ש ו פ ט ש ו פ ט

בבית המשפט העליון פועל מרכז מידע, טל' 02-6750444