רע"פ 7695/03 יוסי דיין נ. מדינת ישראל

המבקש הורשע, על-פי הודאתו במסגרת הסדר טיעון בבית משפט השלום בתל-אביב-יפו בעבירות של מרמה וזיוף בנסיבות מחמירות. במסגרת ההליך בבית משפט השלום הגישה המשיבה בקשה לחלט פריטים שנתפסו במהלך חקירת המשטרה לפי סעיף 39(א) לפקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש) [נוסח חדש], תשכ"ט-1969, ובהם מכשירים המיועדים לקריאת נתונים המקודדים בפס מגנטי, וכן מכשיר לקידוד על גבי פס מגנטי. המבקש נתן הסכמתו לחילוט רוב המוצגים המבוקשים למעט מספר פריטים אשר נותרו במחלוקת. בית משפט השלום נתן צו לחילוט הרכוש מבלי לקיים דיון בענין, ועל כך הגיש המבקש בקשה לעיון חוזר. בעקבות הבקשה התקיים דיון במעמד הצדדים, ובסופה החליט בית משפט השלום על חילוט הפריטים, למעט פריט אחד שהוחזר למבקש. על החלטה זו ערער המבקש לבית המשפט המחוזי. בערעורו טען המבקש כי בית משפט השלום שגה כאשר קיבל את בקשת המדינה לחילוט הפריטים, מבלי לאפשר להגנה להביא ראיות לגבי הקשר בין אותם פריטים והעבירות בהן הורשע. בית המשפט המחוזי דחה את הערעור, וקבע כי לאחר שעיין בכתב האישום ובמוצגים שהוגשו לעיונו השתכנע כי החלטת בית משפט השלום מעוגנת היטב בראיות. על פסק דין זה הוגשה בקשת רשות הערעור שבפניי.

במסגרת בקשת רשות הערעור, טען בא-כוח המבקש כי שגה בית משפט השלום כאשר החליט על חילוט הפריטים מבלי לאפשר להגנה להביא ראיות שיסתרו את הטענה כי בפריטים נעשה שימוש לצורך ביצוע העבירה בה הורשע. זאת משום שהחלטה זו פוגעת בזכות הקנין של המבקש, ובזכותו להליך הוגן, זכויות המעוגנות בחוק יסוד:כבוד האדם וחירותו.

לאחר שעיינתי בבקשת רשות הערעור ובחומר שהוצג בפניי, החלטתי לדחות את הבקשה. הרכוש אשר חולט הינו רכוש שנתפס בדירת המסתור אשר שימשה את המבקש לצורך ביצוע העבירות בהן הודה. שתי הערכאות, לאחר ששמעו את טענות ההגנה, שוכנעו כי הרכוש שימש את המבקש לשם הפעילות העבריינית. הבקשה אינה מעוררת שאלה משפטית המצדיקה דיון בערכאה שלישית, על-פי הכללים הנקוטים בידינו.

אשר על כן, הבקשה נדחית.