רע"פ 77/01 מריו לזניק נ. אבריקה בע"מ

המשיבה 1 הגישה תובענה בה ביקשה לחייב את המבקש לשלם לה סכומם של שיקים שמשכה המשיבה 2 לטובתה ושהמבקש, שהוא בעל מניות ודירקטור במשיבה 2, חתם עליהם כערב. המבקש אמנם לא חלק כי חתימתו מופיעה על גב השיקים אולם טען כי אין חתימתו עולה כדי ערבות לשטר לפי סעיף 57 לפקודת השטרות שכן לא נכתבו לידה המילים “bon pour aval”

או שוות ערך להן. המבקש הסביר את מתן חתימתו על גב השטרות ב"צרכים פנימיים" של המשיבה 2.

בית משפט השלום בחדרה דחה את גרסתו של המבקש לפיה נתן חתימתו אך לשם אישור הוצאתם של השיקים והעדיף על פניה את עמדת המשיבה 2 לפיה התכוון המבקש משיקולים כלכליים לערוב לקיום התשלום על פי השיקים. ערעורו של המבקש לפני בית המשפט המחוזי בחיפה נדחה ומכאן הבקשה לרשות לערער שלפני.

בבקשתו עורך המבקש ניתוח רחב של הדין החל ביחס להוראת סעיף 57 לפקודת השטרות וטוען כי הערכאות שקדמו לי טעו בקובען כי ניתן היה להסיק את דבר ערבותו לשיקים גם בהעדר הביטוי האמור. נוסף לכך מעלה המבקש טענות שונות במישור העובדתי וביחס לקביעות מהימנות בפסק דינו של בית משפט השלום.

דין הבקשה להידחות. לדידי, הערכאות שקדמו לי טעו בקובען כי בנסיבות העניין אין המדובר בצדדים סמוכים. לפיכך, יכולה הייתה המשיבה 1 להצליח בתביעתה גם בהעדר המילים “bon pour aval” כדרישת סעיף 57 לפקודת השטרות שכן אין מניעה כי ביחסים בין צדדים קרובים תוכח ערבותו של החותם על השטר על יסוד דיני הערבות הרגילים (ראה: ע"א 422/61 פ"ד כט 230 וכן ע"א 232/77 פ"ד לב(2)197, 199).

אף טענותיו האחרות של המבקש אינן מצדיקות מתן רשות לערער בגלגול שלישי לפיכך אני דוחה את הבקשה בלא צורך לבקש עליה תשובה.