רע"פ 770/00 יוסי דיין נ. מדינת ישראל

בית משפט השלום הרשיע את המבקש בשני אישומים שעניינם במעשים מגונים שנעשו על ידו בעובדת משרדו; אלא שבהחלטה נפרדת החליט בית משפט השלום לבטל את ההרשעה ודן את המבקש לעבודות שרות לתועלת הצבור. בית המשפט המחוזי דחה את ערעורו של המבקש על עצם הקביעה כי הוא בצע את המעשים המיוחסים לו בכתב האישום, קבל את ערעור המדינה על בטול ההרשעה על-ידי בית משפט השלום, הרשיע את המבקש בשתי העבירות שיוחסו לו והחזיר את העניין לבית משפט השלום לגזור את דינו, שנגזר ל4- חודשי מאסר בפועל שירוצו בעבודות שרות, למאסר על תנאי ולקנס כספי. בקשת רשות הערעור שלפנינו סבה על פסק דינו המרשיע של בית המשפט המחוזי.

הבקשה מחזיקה 18 עמודים צפופים ומלאי טענות כרימון, שרובן ככולן הן טענות היפות לערכאת ערעור ראשונה ולא לבקשת רשות להגיש ערעור לערכאה נוספת.

לא זו בלבד שבית משפט השלום הרשיע בתחילה את הנאשם כתוצאה מתבקשת מקביעותיו וממצאיו ורק לאחר מכן חזר בו מטעמים שלא הובהרו דיים, אלא שבית המשפט המחוזי הבהיר בהנמקה מפורטת מדוע לא היה מקום למצוא את המבקש אשם ללא הרשעה.

עיינתי בכל החומר שהוגש ונחה דעתי שאין מקום ליתן למבקש רשות ערעור. הטענות המועלות בבקשה יאות - אם בכלל - לערעור בזכות

לערכאת ערעור ראשונה ולא לבקשת רשות ערעור בערכאה שניה. הן מעלות מחדש שאלות של מהימנות, של משקל, של העדפת עדות אחת על פני רעותה וכיוצא באלה שאלות שאין מקומן בערכאת ערעור שלישית.

הבקשה נדחית.