פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
רע"פ
7726/06 - א'
בפני:
כבוד השופט א' א' לוי
המבקש:
מוניר בדארנה
נ ג ד
המשיבה:
מדינת ישראל
בקשה לעיכוב ביצוע
בשם המבקש: עו"ד בדארנה
וסאם
החלטה
בית משפט השלום הרשיע את המבקש, על פי הודאתו, בשורה של עבירות רכוש – התפרצות לדירות מגורים והחזקת רכוש החשוד כגנוב – ובהמשך גזר לו 9 חודשי מאסר, 18 חודשים מאסר על-תנאי, והוא חויב לפצות את בעלי הרכוש הגנוב בסכום כולל של 5,000 ש"ח. בית-המשפט לא התעלם מנסיבותיו האישיות של המבקש והודאתו בביצוען של העבירות, אולם גם עמד על כך שהמבקש בעל עבר פלילי, ומתוך תסקירו של שיראות המבחן עולה כי הוא אינו לוקח אחריות על מעשיו.
בית-המשפט המחוזי בנצרת דחה את ערעורו של המבקש כנגד גזר-הדין, לאחר שמצא כי העונש שהושת עליו אינו חמור כלל ועיקר. נקבע, כי "המדובר בריבוי עבירות של התפרצות, בהן הודה והורשע [המבקש], ובנוסף לאלה, גם בעברו של [המבקש] הרשעות קודמות בגין עבירות רבות כנגד הרכוש, בעיקר עבירות התפרצות לבתי מגורים, עד כדי שניתן לומר כי בפנינו עבריין רכוש סדרתי שלא למד לקח, אף שבעבר ריצה שני עונשי מאסר ... עבירות של התפרצות לבתי מגורים לצורכי גניבה, הינן עבירות חמורות הפוגעות הן ברכושו של האדם והן בביטחונו העצמי. כל אזרח זכאי להגנה הן על גופו והן על רכושו, והדרך לכך הינה הטלת עונשים משמעותיים בגין עבירות כגון אלה" (עמוד 5 לפסק-הדין).
כנגד פסק-דין זה הוגשה הבקשה הנוכחית, במסגרתה עותר המבקש להביא את עניינו בפני ערכאה נוספת. נטען, כי הודאתו בעבירות באה רק לאחר שהגיע להסכם עם המשיבה, לפיה זו תעתור למאסר בדרך של עבודות שירות, אולם בדיון שהתקיים בפני בית-משפט השלום הוא הופתע לגלות כי המשיבה מבקשת להשית עליו עונש של מאסר בפועל. כן נטען, כי הערכאות קמא שגו כאשר דחו את המלצת שירות המבחן שלא להטיל עליו מאסר ממש, וכי היה ראוי להורות על הכנתו של תסקיר משלים בעניינו במהלך הערעור בבית-המשפט המחוזי. כן נטען, כי לרכוש שנגנב על-ידי המבקש לא היה ערך רב, וכי עונש המאסר שהוטל עליו אינו מביא בחשבון את נסיבותיו האישיות, מצבו המשפחתי, והתקופה הארוכה בה שהה במעצר בית.
דין בקשה זו – שאינה מעוררת כל שאלה משפטית בעלת חשיבות החורגת מגדר עניינם של הצדדים המתדיינים – להידחות. הכלל הוא כי השגות המכוונות כנגד העונש אינן מהוות עילה לקבלת רשות ערעור, ואף שלכלל זה נקבעו חריגים, עניינו של המבקש אינו נמנה עליהם (ראו רע"פ 10213/03 קורן נ' מדינת ישראל, פ"ד נח(1) 646). אוסיף ואציין, כי נראה שאין ממש בטענת המבקש בדבר התחייבותה של המשיבה לעתור להטלתן של עבודות השירות. התחייבות זו באה לפני שהמבקש צירף עבירות רכוש נוספות שיוחסו לו.
בנסיבות אלה, דין הבקשה להדחות, וכך אני עושה. משנדחתה הבקשה נדחית עמה גם הבקשה לעיכוב ביצועו של העונש, ועל המבקש להתייצב לשאת במאסרו במועד אותו קבע בית משפט קמא.
ניתנה היום, כ"ח באלול תשס"ו
(21.9.06).
ש
ו פ ט