פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
רע"פ
7728/10
בפני:
כבוד השופט א' רובינשטיין
המבקש:
אליהו מתו
נ ג ד
המשיבה:
מדינת ישראל
בקשת רשות ערעור על פסק דינו
של בית המשפט המחוזי בירושלים מיום 16.9.10 בעפ"ג 15181/06/10שניתן על-ידי
סגן הנשיא סגל השופטים דרורי והכהן
בשם המבקש:
בעצמו
החלטה
א.
בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בירושלים (סגן הנשיא סגל השופטים דרורי והכהן) בעפ"ג 15181/06/10 מיום 16.9.10, בגדרו התקבל ערעור המשיבה על פסק דינו של בית משפט השלום (השופט רון) בת"פ 4073/09 מיום 25.4.10, ועונשו של המבקש הוחמר מ-26 חודשי מאסר בפועל ל-42 חודש.
ב.
המבקש הורשע בבית משפט השלום, ביום 8.2.10, על פי הודאתו, לאחר צירוף שני תיקים לתיק העיקרי, ויחד ארבעה אישומים, בשתי עבירות של ניסיון התפרצות לבית מגורים במטרה לבצע גניבה לפי סעיף 406 (ב)
בצירוף סעיף 25 לחוק העונשין, התשל"ז- 1977, בעבירה של התפרצות לבית מגורים לפי סעיף 406 (ב) לחוק וגניבה לפי סעיף 384 לחוק, ובעבירה של הסגת גבול לפי סעיף 447 (א) (1) לחוק.
ג.
המבקש נדון בבית משפט השלום לעשרים חודשי מאסר בפועל. כן הופעל מאסר על תנאי בן שנים עשר חודשים, חציו בחופף וחציו במצטבר לעונש המאסר בפועל, ובסך הכל 26 חודשים, ולעונש מאסר על תנאי נוסף בן חמישה חודשים. בית המשפט נתן דעתו לחומרה המיוחדת הטמונה בעבירות אלה, שנעברו שעה שהמבקש נתון היה בתקופת מבחן, ובעת שעונשי מאסר מותנים היו תלויים ועומדים נגדו וכן נתן דעתו לעברו הפלילי המכביד. ואולם, נוכח הודייתו בעבירות שיוחסו לו סבר, כאמור,
בית המשפט
כי יש לאפשר חפיפה חלקית של עונש המאסר על תנאי.
ד.
לבית המשפט המחוזי הוגשו ערעור וערעור שכנגד. ערעור המבקש על חומרת עונשו נדחה, ערעור המדינה על קולת העונש התקבל. נקבע, כי אין בעונש שהטיל בית משפט השלום על המבקש, משום הרתעה מספקת מביצוע עבירות "והוא עלול להחטיא את המטרה, הן במישור האינדיבידואלי והן במישור הקולקטיבי, ועלול אף להחטיא את המטרה החשובה של הענישה בדין הפלילי". בית המשפט נדרש גם לנסיבותיו האישיות של המבקש, ובכלל זאת
הרקע בו גדל. לאחר שקלול כל אלה, העמיד בית המשפט את עונש המאסר בפועל על שלושים חודשים. בנוסף, הפעיל במצטבר את כל תקופת המאסר על תנאי בת שנים עשר החודשים, שהיתה תלויה ועומדת נגד המבקש, כך שבסיכומו של דבר נגזר עליו לרצות ארבעים ושניים חודשי מאסר.
ה.
מכן הבקשה הנוכחית. לטענת המבקש, הוא חפץ לשקם את חייו, והשתלב בתכנית טיפול לגמילה מסמים. במסגרת הטיפול, כנטען, נטל אחריות על מעשיו. כן ביקש את בית המשפט כי יתחשב בגילו
(47) ובכך שטרם הקים משפחה.
ו.
לא אוכל להיעתר למבוקש. נימוקי הבקשה על פי טיבם אינם מצדיקים דיון בתיק בגלגול שלישי (ר"ע 103/82 חניון חיפה בע"מ נ' מצת אור (הדר חיפה) בע"מ , פ"ד לו(3) 123 (1982)). בידוע, כי טענות בדבר חומרת העונש אינן מקימות עילה למתן רשות לערעור נוסף בפני בית משפט זה, אלא במקרים של סטייה ניכרת ממדיניות הענישה (ראו רע"פ 1174/97 רפאלי נ' מדינת ישראל (לא פורסם); רע"פ 7201/97 בשירי נ' היועץ המשפטי לממשלה (לא פורסם)). מקרה זה אינו בא בקהלם של אלה.
אין מדובר במעידה חד פעמית, כי אם בחזרה נשנית מצערת של המבקש לדפוס העבריינות המוכר לו מכבר. עברו הפלילי עשיר בעבירות של התפרצות, גניבה וסמים; המבקש ביצע את העבירות נשוא הדיון זמן קצר לאחר ששוחרר מהכלא בגין עבירות דומות, ובעודו נתון תחת פיקוח קצין מבחן.
אף שהדין לא מוצה עמו, שב ומעל באמון שניתן בו. מחובת בתי המשפט להגן על הציבור.
ז.
אין בידי איפוא להיענות למבוקש. יש לקוות, כי אם יצליח המבקש בדרך השיקומית בין כתלי בית הסוהר שהוא מתאר בבקשתו, יהא לו הדבר ברכה לעתיד; הגיעה עת לעלות על דרך הישר.
ניתנה היום, י"ט בחשון תשע"א (27.10.10).
ש ו פ ט