רע"פ 7781/07 מחמוד זחאיקה נ. מדינת ישראל

1.

בית-משפט השלום בירושלים הרשיע את המבקש, על-פי הודאתו, בשתי עבירות של מסירת ידיעות כוזבות במטרה להתחמק מתשלום מס ערך מוסף, לפי סעיף 117(ב)(1) לחוק מס ערך מוסף, התשל"ו-1975, ובשתי עבירות של הוצאת חשבוניות מס מבלי לשלם במועד את המס המתחייב מהן, לפי סעיף 117(א)(14) לאותו חוק. נטען, שאת העבירות ביצע המבקש בעת ששימש כמנהל בחברת "זחאיקה חברה קבלנית לעבודות בניה בע"מ". בעקבות הרשעתו, נגזרו למבקש ששה חודשי מאסר, מחציתם לריצוי בעבודות שירות, וכן שבעה חודשים מאסר על-תנאי.

2.

המבקש הביא את השגותיו כנגד העונש לפני בית המשפט המחוזי. הוא טען, כי עקב קריסתה הכלכלית של חברה אחרת, לא עלה בידי החברה שבניהולו לגבות את חובותיה, ועקב כך לא שולם המס האמור. עוד נטען, כי בהליך אחר בו הורשע מנהלה של החברה השנייה, נגזר עונש קל מזה שהושת בפרשה הנוכחית, על-אף שפעולותיו של אותו מנהל היו אלו אשר גרמו למחדליו של המבקש. בית-המשפט המחוזי דחה את טענות המבקש, והבהיר כי העבירות בהן הורשע חמורות עשרות מונים מהעבירות בהן הורשע המנהל האחר, ועל כן העונש שהושת על המבקש הולם את מכלול הנסיבות.

3.

עתה עותר המבקש ליתן לו רשות לערער, מכוח אותן טענות אשר שימשו אותו בבית-המשפט המחוזי.

4.

דין הבקשה להידחות, באשר הלכה היא כי אין חומרת העונש לכשעצמה מקימה עילה למתן רשות לערער (רע"פ 10231/03 קורן נ' מדינת ישראל , פ"ד נח(1) 646 (2003)) , ואף שלכלל זה נקבעו חריגים, אין עניינו של המבקש נמנה עליהם. המבקש הביא את טענותיו לעניין העונש בפני שתי ערכאות, אשר בחנו את נסיבות ביצוע העבירות ואת נסיבותיו האישיות – ובכך די.

נוכח האמור, הבקשה נדחית, ועמה נדחית הבקשה לעיכוב ביצוע העונש.