רע"פ 7841/11 אילן גילקרוב נ. מדינת ישראל

א.

בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בתל אביב (השופט בן יוסף) מיום 14.7.11 בתיק עפ"ת 19784-06-11, בו נדחה ערעור המבקש על פסק דינו של בית המשפט לתעבורה (השופטת פראג-לבוא) מיום 31.5.11 בתיק תת"ע (ת"א) 29312-07.

ב.

המבקש הורשע לאחר שמיעת ראיות נהיגה בשכרות, בין היתר על סמך בדיקת "ינשוף", ונדון לקנס, פסילה ומאסר מותנה. ערעורו לבית המשפט המחוזי נדחה. בבקשה הנוכחית נטען בעיקר , כי התיק מעורר שאלה משפטית חשובה, שעניינה קבילות הערך הנקוב על בלוני הכיול של מכשיר הינשוף; ולפיכך התבקש צירופו לתיקים אחרים המעוררים שאלה זו, אשר נקבעו לשמיעה בפני הרכב. ברם, אין בידי להיעתר למבוקש. אף אם נוכח טענה לפסיקה סותרת בערכאות הדיוניות הועברו תיקים המעוררים שאלה זו לדיון בפני הרכב, המבקש דנא הורשע גם על יסוד ראיות נוספות: עדי התביעה מסרו כי הדיף ריח חריף של אלכוהול, הליכתו היתה מתנדנדת והתנהגותו רדומה; ועוד, המבקש ביקש מהשוטרים שלא לקחת אותו לבדיקה, הודה בפניהם כי "שתה יותר מדי", ולמעשה מסר כי שתה שלושה בקבוקי בירה לפני הנהיגה. המבקש נמנע מהעדת חברתו שהיתה עמו ברכב בשעה שנעצר לגבי מצבו, ובבית המשפט "כפר בעצם הנהיגה ובזיהוי הנאשם כנהג", אם כי נמנע מחקירת העדים בעניין זה.

ג.

בנסיבות אלה, אף שסוגיית הוכחת כיולו של המכשיר אכן נדונה בתיק דנא בערכאה הראשונה (אך לא נדונה מחדש בבית המשפט המחוזי), אינני רואה מקום ליתן רשות ערעור (רע"פ 2538/11 בר נ' מדינת ישראל (לא פורסם); רע"פ 8873/07 היינץ ישראל בע"מ נ' מדינת ישראל (לא פורסם)). מעבר לצורך יצוין, כי לטענת המבקש בדבר סטיית הערכאה הראשונה מהסכמה דיונית לגבי השימוש בחוות דעת מומחה שהוגשה בתיק אחר, תשובה קונקרטית, המעוגנת בעובדות המקרה במכלולן, בפסק דינו של בית המשפט המחוזי ("בסופו של יום, פסק דינו של בית המשפט קמא הוא נכון"); ובכל מקרה אין היא מעוררת שאלה העשויה להצדיק מתן רשות ערעור.