רע"פ 785/09חנניה עמר נ. מדינת ישראל

1.

בית משפט השלום הרשיע את המבקש בעבירות של סחיטה באיומים ופציעה בנסיבות מחמירות. הרשעתו של המבקש התבססה על כך שהוא פנה למנהל המפעל בו הועסק (להלן:"המתלונן") בדרישה כי ישלם לו סכום של 600 דולר להם היה זכאי, לטענתו, בגין עבודתו במפעל. המבקש איים על המתלונן כי אם לא ייעתר לבקשתו, הוא – המבקש – ידקור אותו, יפגע ברעייתו ובילדיו ואף איים כי יגרום נזק למפעל. בניו של המתלונן, שנכחו במעמד זה, דרשו מן המבקש לעזוב את המקום ובתגובה, דקר אותם המבקש בסכין יפנית. מיד לאחר שימוע הכרעת הדין, ביקשה באת-כוחו של המבקש להורות לשירות המבחן להגיש תסקיר מבחן בעניינו של שולחה. בקשה זו נדחתה ואת החלטתו בעניין זה נימק בית משפט השלום כך: "ככל שמדובר ברצון להביא בפני בית המשפט נסיבות אישיות לרבות נסיבות חייו של ה[מבקש], אין כל מניעה שהדברים יועלו על ידי הסנגורית ו[המבקש] במהלך הטיעונים לעונש" (עמ' 169 לפרוטוקול הדיון בבית משפט השלום). בית משפט השלום הורה, אפוא, לצדדים, לשטוח את טענותיהם לעונש, ולאחר שעשו כן, גזר למבקש 30 חודשי מאסר ושנה של מאסר מותנה.

2.

המבקש הביא את השגותיו לעניין העונש בפני בית המשפט המחוזי, שם טען כי הושת עליו עונש חמור, וכי כי היה על הערכאה הדיונית להורות על הגשתו של תסקיר מבחן. בית המשפט המחוזי קבע, כי אף אם נפל פגם בהחלטתו של בית המשפט השלום שלא לקבל תסקיר מבחן, פגם זה נרפא כאשר במהלך הדיון הושלם החסר. נוכח המלצתו החיובית של שירות המבחן, החליט בית המשפט המחוזי להקל בעונשו של המבקש, ואת תקופת המאסר בפועל העמיד על שנה אחת.

3.

בבקשה שבפני, בה עותר המבקש ליתן לו רשות לערער, הוא שב וטוען כי עובר להטלתו של עונש המאסר היה על בית משפט השלום לקבל תסקיר מבחן. עוד נטען, כי כליאתו של המבקש עלולה להיות כרוכה בנזק בלתי הפיך; מאז בוצעו העבירות חלפו שנים רבות; מצבו הכלכלי של המבקש ובריאותו בכי רע; מזה שמונה שנים הוא לא שב לחטוא בפלילים.

4.

אין בידי להיעתר לבקשה. כידוע, הלכה היא כי רשות ערעור ניתנת במשורה, הואיל והיא יוחדה למקרים בהם עולה שאלה כללית החורגת מעניינו הפרטני של המבקש. הבקשה שבפני אינה נמנית על אלה. נוכח כך שמבקש אינו קטין, לא חלה בעניינו חובת הגשתו של תסקיר, והדברים ידועים (וראו בהקשר זה סעיפים 37 ו-38 לחוק העונשין, התשל"ז-1977, ו סעיף 1(1) ל אכרזת דרכי ענישה (תסקיר של קצין מבחן), תשכ"ד-1964 . עוד ראו ע"פ 635/05 דענא נ' מדינת ישראל (לא פורסם, 26.11.2007) פסקה 18 לפסק דינו של השופט ד' חשין). כך או כך, אף לו הייתי מניח כי אי-הגשתו של תסקיר כזה מהווה פגם, הרי כפי שציין בית המשפט המחוזי פגם זה בא על תיקונו עם הגשתו של תסקיר בשלב הערעור.

לפיכך, הבקשה נדחית, וממילא נדחית הבקשה לעיכוב ביצוע העונש.