בג"ץ 7855/96 עמותה לניפגעי מס רכוש נ. נציב מס הכנסה

בא-כוח המשיב מבקש להאריך את המועד להגשת תצהיר התשובה בשבוע ימים על-מנת לסיים עריכת התייעצויות בנושאים הקשורים בעתירה עם נציבות מס הכנסה.

העותרים מתנגדים לבקשה ואף הורו לבא כוחם להתנגד לה ולבקש מבית-המשפט כי יהפוך את הצו על-תנאי למוחלט.

אני מחליטה להעתר לבקשת בא כוח המשיב ולהאריך את המועד כמבוקש.

עומס העבודה המוטל על כתפי הפרקליטים המשרתים בפרקליטות המדינה הוא דבר ידוע, ואינו צריך הוכחה. העותרים חרדים לקידום העניינים המובאים בעתירתם, אך בא כוח המשיב מופקד על הטיפול בעתירות רבות נוספות, וחזקה עליו כי הוא משקיע טירחה, מאמץ וזמן בכל אחת ואחת מהן. חזקה עליו גם, כי לו יכול היה היה מסיים את גיבוש תצהיר התשובה במועד ומגיש אותו לבית-המשפט. ואולם, קורה, לא אחת, שבזמן הקצוב אין די ונדרשת ארכה.

אך מובן, כי הארכת מועד שקבע בית-המשפט לא תעשה אלא לאחר שהביא המבקש טעמים סבירים ומשכנעים לבקשתו, וכאשר לא יהיה במתן הארכה כדי לפגוע בזכות עדיפה של הצד שכנגד. כך הם פני הדברים בתיק זה. בענייננו, טרם נקבע מועד לדיון בעתירה, ויש להניח כי יחלפו שבועות או חודשים עד שיתקיים הדיון בהתנגדות לצו על תנאי. בית המשפט ובעלי הדין ניצבים בפיתחה של פגרת בתי המשפט, כך שהעתירה תידון רק מחודש ספטמבר ואילך. כמו כן, עיון בעניינים המובאים בעתירה אינו מגלה דחיפות מיוחדת המצריכה קיום דיון בעתירה שלא על-פי "תור" התיקים הממתינים לדיון.

בנסיבות אלה סברתי, כי יש מקום להעתר לבקשה ולהאריך את המועד כמבוקש. תצהיר התשובה יוגש עד ליום 22.6.98. ממילא מתייתר הדיון בבקשה להפוך את הצו על-תנאי למוחלט.