פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
רע"פ
7879/10
בפני:
כבוד השופט ס' ג'ובראן
המבקש:
ישי רז
נ ג ד
המשיבה:
מדינת ישראל – עיריית תל אביב-יפו
בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית
המשפט המחוזי בתל אביב-יפו מיום 6.9.10 בעפ"א 22587-08-10 שניתן על ידי
כבוד השופט ד"ר ע' מודריק – סג"נ
החלטה
לפניי בקשה למתן רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו בעפ"א 22587-08-10 (כבוד השופט ד"ר ע' מודריק ) מיום 6.9.2010 בו נדחה ערעורו של המבקש על פסק דינו של בית המשפט לעניינים מקומיים בתל אביב-יפו (ח 08207680, כבוד השופטת ה' פלד ).
כנגד המבקש הוגשו ארבעה כתבי אישום בגין חניה על המדרכה בניגוד לסעיף 6(ד)(2א) לחוק עזר לתל אביב-יפו (העמדת רכב וחנייתו, התשמ"ד-1983). לפי הנטען בדוחות החנייה המבקש החנה את רכבו ברחוב בר אילן בתל אביב בארבעה מועדים שונים, בשעות שונות, כששני גלגלי שמאל של רכבו עומדים על המדרכה השמאלית של הרחוב אשר אבני השפה שלה צבועות באדום-לבן. ביום 6.7.2010 הרשיע בית המשפט לעניינים מקומיים את המבקש בעבירה שיוחסה לו בכתבי האישום. בית המשפט דחה את טענת המבקש שעניינה טעות במצב משפטי וקבע כי מדובר בטענת סרק. באותו היום גזר בית המשפט על המבקש עונש של 1,000 ש"ח בגין כל אחד מהדו"חות שקיבל.
על פסק דינו של בית המשפט לעניינים מקומיים הגיש המבקש ערעור לבית המשפט המחוזי. בית המשפט דחה את הערעור וקבע כי טענות המבקש בעניין טעות במצב דברים, פסלות פעולת העירייה בשל פגם מנהלי והגנה מן הצדק אינן שייכות לעניין ואין בהן בכדי להכשיר את פעולת החנייה האסורה. כמו כן, קבע בית המשפט כי לא מצא מקום להתערב בעונש שנגזר על המבקש.
מכאן בקשת רשות הערעור שבפניי, בגדרה חוזר המבקש על הטענות שהעלה בערעורו בפני בית המשפט המחוזי וביניהן הטענה כי חנה כחוק ופעל בתום לב ובהתאם לתמרור שהוצב במקום, כי מדובר בטעות במצב משפטי, כי פעולת העירייה בטלה בשל פגם חמור וקיצוני וכי עומדת לו הגנה מן הצדק. בנוסף, טוען המבקש כי הקנס שהוטל עליו הוא קנס גבוה ביחס לנסיבות המקרה.
לאחר שעיינתי בבקשה ובפסקי הדין של הערכאות שקדמו לי, נחה דעתי כי דין הבקשה להידחות וזאת מבלי להידרש לתגובת המשיבה.
בקשה זו אינה מעוררת כל סוגיה בעלת חשיבות משפטית או ציבורית החורגת מעניינם הפרטני של הצדדים (ראו ר"ע 103/82 חניון חיפה בע"מ נ' מצת אור (הדר חיפה) בע"מ , פ"ד לו(3) 123 (1982)). עניינו של המבקש נדון בפני שתי ערכאות שיפוטיות, והמבקש לא הצביע על עילה המצדיקה דיון נוסף בסוגיה. מטעם זה בלבד דין הבקשה להדחות.
אף לגופו של עניין, דין הבקשה להדחות. טענותיו של המבקש נטענו בפני הערכאות הקודמות ונדחו. מסקנתו של בית המשפט המחוזי, לפיה אין בטענות המבקש בכדי להכשיר את פעולת החנייה האסורה מקובלת עלי ולא מצאתי מקום להתערב בה. כמו-כן, לא מצאתי מקום להתערב בקנס שהוטל על המבקש אשר אינו עונש חמור לאור העובדה שהמבקש חנה בניגוד לחוק בארבעה מקרים שונים.
סוף דבר הבקשה נדחית.
ניתנה היום, ז' בכסלו התשע"א (14.11.2010).
ש ו פ ט