רע"פ 7899/14 פלוני נ. מדינת ישראל

1.

לפניי בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי מרכז-לוד (הנשיא א' טל , השופטת ז' בוסתן והשופט (ד"ר) ש' בורנשטין ) בע"פ 36345-02-14 מיום 2.11.2014, במסגרתו נדחה ערעור על פסק דינו של בית משפט השלום בכפר-סבא (השופטת ד' מרשק-מרום ) בת"פ 51473-06-11 מיום 17.4.2013 (הכרעת דין) ומיום 26.1.2014 (גזר דין).

2.

המבקש הורשע בבית משפט השלום בעבירה של מעשה מגונה בקטין לפי סעיף 348(א) לחוק העונשין, התשל"ז-1977 בנסיבות סעיף 345(א) לחוק העונשין. נקבע כי ביום 3.5.2011 בסמוך לשעה 20:00 הגיע קטין (הוא המתלונן) ביחד עם בן דודו לקנות פלאפל בדוכן במרכז העיר טייבה. השניים עמדו בתור והמבקש עמד במקום סמוך וקרא לקטין. משניגש הקטין למבקש, המבקש שם ידו מעל למכנסיו ובהמשך הכניסה מתחת למכנסיו וליטף את ישבנו של הקטין. בתגובה הקטין ברח מן המקום יחד עם בן דודו. בית משפט השלום גזר על המבקש עונש של 14 חודשי מאסר בפועל, 12 חודשי מאסר על תנאי למשך 3 שנים, ופיצוי למתלונן בסך 10,000 ש"ח. ערעור מטעם המבקש על הכרעת הדין וגזר הדין נדחה בבית המשפט המחוזי. נקבע כי המבקש יתייצב לריצוי מאסרו בבית סוהר הדרים ביום 4.1.2015 עד השעה 10:00 (פסק הדין, בעמ' 14).

3.

בבקשה למתן רשות ערעור טוען המבקש כי מצבה הרפואי של אשתו הדרדר לאחר גזירת הדין בבית משפט השלום והוא מציג אסמכתאות לכך. לטענתו בית המשפט המחוזי התעלם מנתון זה שעה ששקל בשנית את עונשו. משכך מבוקשו הוא כי עונשו יופחת.

4.

לאחר העיון בפסקי הדין של בית משפט השלום ובית המשפט המחוזי ובבקשה למתן רשות ערעור, מצאתי כי אין בידי לקבלה. מדובר בהשגה על עונש אשר ככלל אינה מצדיקה מתן רשות ערעור (רע"פ 1174/97 רפאלי נ' מדינת ישראל (24.3.1997); רע"פ 7201/97 בשירי נ' היועץ המשפטי לממשלה (11.12.1997); רע"פ 5504/08 פלוני נ' מדינת ישראל (27.7.2008)). נסיבות המקרה אמנם מצערות אך אין בהם כדי להצדיק מתן רשות ערעור בגלגול שלישי.

5.

בנסיבות אלה אין בידי אלא לדחות את הבקשה למתן רשות ערעור. משכך מתייתרת הבקשה לעיכוב ביצוע.