החלטה2 עמודיםנכלל בחיפוש

רע"פ 7922/98 מרדכי לוי נ. מדינת ישראל

ניתן ביום

בקצרה

סדר דין פלילי · החזרת תפוס לאחר תפיסת רכבבקשת רשות ערר על החלטת בית המשפט המחוזי

לא ידוע אם התקציר מבוסס על המסמך המלא. לפני שמסתמכים עליו, קראו את המקור.

המבקש ביקש להחזיר לידיו רכב שנתפס על ידי המשטרה. בית משפט השלום הורה למשטרה להגיב לבקשה, והערר שהגיש לבית המשפט המחוזי נדחה משום שטרם ניתנה החלטה סופית לפי סעיף 34. בית המשפט העליון דחה את בקשת רשות הערר, וקבע שזכות ערר לפי סעיף 38א קמה רק לאחר החלטה מכרעת בבקשת המסירה.

העובדות

המבקש פנה לבית משפט השלום בבקשה למסירת רכב שנתפס על ידי המשטרה. בית המשפט הורה למשטרה להגיב תוך 15 יום, והמבקש ערר לבית המשפט המחוזי, which דחה את הערר משום שטרם ניתנה החלטה סופית בבקשה. המבקש ביקש רשות ערעור על החלטה זו.

השאלות המשפטיות

  1. 1.האם זכאי המבקש לערור לבית המשפט המחוזי על החלטת בית משפט השלום לבקש תגובה נוספת ממשטרת ישראל בבקשה להחזרת תפוס?
  2. 2.האם קמה זכות ערר לפי סעיף 38א לפקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש) רק לאחר החלטה לפי סעיף 34 המכריעה בבקשה למסירת הנכס התפוס?

הלכות

  1. 1

    החלטה של בית משפט השלום לבקש תגובה נוספת מהמשטרה אינה החלטה שניתן לערור עליה.

    ״החלטת בית משפט השלום לבקש תגובה נוספת ממשטרת ישראל, אינה החלטה אשר המבקש זכאי לערור עליה.״
    לציטוט במסמך ←

מילות מפתח

  • תפוס
  • החזרת תפוס
  • ערר
  • רשות ערר
  • סעיף 34
  • סעיף 38א
  • בית משפט השלום
  • בית המשפט המחוזי

התקציר, ההלכות והסיווג נוצרו אוטומטית. לכל הלכה מצורף ציטוט מהמסמך. יש לבדוק את הדברים מול המקור באתר בית המשפט, שהוא הנוסח המחייב.

הטקסט המלא

פרטי ההליך

ב

בית המשפט העליון

בירושלים

רע"פ

7922/98

בפני:

כבוד השופטת ד' ביניש

המ

בקש

:

מרדכי לוי

נגד

המשיבים

:

1.

מדינת ישראל

2.

מעוז חברה לביטוח בע"מ

בשם

המבקש: עו"ד איברהים סלימאן

בשם

המשיבה 1: עו"ד אפרת ברזילי

בקשת

רשות ערר על החלטת בית המשפט המחוזי בחיפה מיום 7.12.98 בב"ש 2361/98,

שניתנה על ידי כבוד השופטת

ר' חוזה

החלטה

ביום 11.11.98 פנה המבקש לבית משפט השלום בחיפה לפי סעיף 34 לפקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש) [נוסח חדש], התשכ"ט- 1969, בבקשה כי רכב שנתפס על-ידי המשטרה יימסר לידיו.

בתגובתה של משטרת ישראל צויין כי הרכב התפוס נגנב במרחב דן, וכי מדובר בסכסוך אזרחי בין המבקש לבין המשיבה 2.

המבקש שב ופנה לבית משפט השלום בבקשה להחזרת התפוס. נימוקו היה שתפיסת הרכב על-ידי המשטרה נעשתה שלא בסמכות, וכי יש להחזיר את הרכב לידיו לאלתר מאחר שהוא רכש בו זכויות כדין.

לאור החשש שנעברה עבירה ברכב, קבע בית משפט השלום שעל משטרת ישראל להגיב לבקשה תוך 15 יום מעת ההמצאה.

על החלטה זו של בית משפט השלום, למסור את הבקשה לתגובת המשטרה בשנית, ערר המבקש לבית המשפט המחוזי בחיפה. טענתו היתה כי היה על בית המשפט קמא להורות על מסירת הרכב לידיו לאלתר.

בית המשפט המחוזי דחה את הערר בנימוק שלא קמה למבקש זכות לערור, שכן בית משפט השלום טרם נתן החלטתו הסופית בבקשה למסירת התפוס.

על החלטה זו של בית המשפט המחוזי נסובה בקשת רשות הערר שלפניי.

לא מצאתי מקום להענות לבקשה.

החלטת בית משפט השלום לבקש תגובה נוספת ממשטרת ישראל, אינה החלטה אשר המבקש זכאי לערור עליה. זכות ערר לבית המשפט המחוזי לפי סעיף 38א לפקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש) [נוסח חדש], התשכ"ט - 1969, קמה רק לאחר שניתנה החלטה לפי סעיף 34 לפקודה הנ"ל, המכריעה בבקשה למסירת הנכס התפוס. אשר על כן, אינני רואה כי המבקש הראה טעם המצדיק מתן רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי.

הבקשה נדחית.

ניתנה היום, יז' בטבת התשנ"ט (5.1.99).

ש

ו פ ט ת

העתק

מתאים למקור

שמריהו

כהן - מזכיר ראשי

98079220.

N02

המסמך מוצג כפי שבית המשפט פרסם אותו; אין באמור ייעוץ משפטי. בקשת הסרה · דיווח על טעות

ציטוטים

מצטט (1 תיקים)

  • בבש 2361/98

הלכות

  1. 1החלטה של בית משפט השלום לבקש תגובה נוספת מהמשטרה אינה החלטה שניתן לערור עליה.