רע"פ 794/03 יגאל בינת נ. מדינת ישראל

המבקש הורשע, לאחר שמיעת ראיות, בבית-משפט השלום בנתניה בשורה של עבירות, ובכללן ניסיון להברחת טובין שיבואם אסור, שימוש בסימן מסחר רשום, ומסירת ידיעות כוזבות כדי להתחמק מתשלום מס. זאת, לאחר שהמבקש ניהל ביחד עם אשתו חברה של שירותי שליחויות והובלה, וניסה להבריח באמצעות החברה שבבעלותו סיגריות מזויפות. המבקש הודה בעובדות כתב-האישום, ואולם טען כי עומדת לו הגנת הכורח. בית-המשפט השלום דחה את הטענה, והטיל על המבקש 15 חודשי מאסר בפועל, קנס בסך 5,000 ש"ח וכן 24 חודשי מאסר על-תנאי. על החברה הוטל קנס בסך של 250,000 ש"ח.

המבקש הגיש לבית-המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו ערעור על גזר-הדין, בגדרו טען, כי הוא אדם נורמטיבי ואב למשפחה; כי שיתף פעולה לאורך כל החקירה; כי לא היה מיוזמי הפרשה אלא נגרר אליה כתוצאה מאיומים; וכי הוא עדיין מאוים ואף היה קורבן לתקיפה על-רקע זה.

בית-המשפט המחוזי דחה את הערעור, בקובעו כי המדובר בפרשייה מורכבת, שבכל אחד משלביה הייתה למבקש ההזדמנות להתעשת ולחזור בו מן העסקה שבגינה הורשע; כי בהיקף הסחורה המוברחת חומרה כשלעצמה; כי למבקש הרשעות קודמות; וכי לטענה לפיה אוים והותקף על-ידי המעורבים האחרים בפרשה לא נמצא כל ביסוס.

מכאן הבקשה שבפניי למתן רשות ערעור, בגדרה טען המבקש, כי בית-המשפט שם לנגד עיניו אך את הפן ההרתעתי, ולא העניק משקל משמעותי לנסיבות יוצאות הדופן של המקרה. עוד נטען, כי הרשעותיו הקודמות של המבקש הן משנת 1989 ו-1991; כי מעולם לא ריצה מאסר מאחורי סורג ובריח; כי לא יזם את ההברחה; וכי פעל מתוך מצוקה. לבסוף טען המבקש, כי הודה בביצוע העבירה ושיתף פעולה עם חוקריו ובכך חשף עצמו לסיכון פיזי ממשי, ומנגד תרם לחשיפת המעורבים הדומיננטיים בפרשה. כן הגיש המבקש בקשה לעיכוב ביצוע עונש המאסר שהוטל עליו.

יש לדחות את הבקשה למתן רשות ערעור. שכן, כידוע, טענות כנגד חומרת העונש או קולתו אינן מקימות כשלעצמן עילה לדיון בגלגול שלישי. ראו בר"ע 2853/91 פלוני נ' מדינת ישראל (לא פורסמה; ניתנה בתאריך 13.8.91). לאחר שעיינתי בטענות המבקש, לא מצאתי כי יש בהן עילה המצדיקה סטייה מכלל זה.

אשר-על-כן, הבקשה למתן רשות ערעור נדחית. משכך, מתייתר הצורך לדון בבקשה לעיכוב ביצוע.

המבקש יתייצב לריצוי עונשו במזכירות בית-המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו בתאריך 26.1.03 בשעה 10:00.