רע"פ 7989/04 ישראל בן עמי נ. מדינת ישראל

בפניי בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בבאר-שבע (הנשיא י' פלפל והשופטים נ' הנדל

ו- ו' מרוז ) מיום 23.6.04 אשר דחה את ערעורו של המבקש על פסק דינו של בית משפט השלום בבאר-שבע (השופט מ' מיכליס ).

המבקש הואשם בתקיפת בנו הקטין, עבירה לפי סעיף 368ב לחוק העונשין, תשל"ז-1977 וכן בתקיפת אשתו, עבירה לפי סעיף 379 לחוק העונשין. לאחר שנשמעו הראיות הורשע המבקש בבית משפט השלום ונגזרו עליו 12 חודשי מאסר בפועל ו-12 חודשי מאסר נוספים על תנאי. על פסק דין זה ערער המבקש לבית המשפט המחוזי. בית המשפט המחוזי דחה את הערעור על ההרשעה, כיוון שמצא כי זו מבוססת על הממצאים העובדתיים שקבע בית משפט השלום ועל כן אין להתערב בה. יחד עם זאת, ראה בית המשפט המחוזי לקבל את הערעור על גזר הדין. בית המשפט המחוזי ציין כי המבקש היה אסור במשך 6 וחצי שנים בשל סירובו ליתן גט לאישתו וכן כי העבירה נשוא האישום נעברה לפני כ-12 שנים. בית המשפט המחוזי סבר, איפוא, כי ניתן להסתפק בתקופה שבה היה המבקש אסור עד היום ולפיכך, הורה בית המשפט על שחרורו של המבקש ממאסר.

על פסק דינו של בית המשפט המחוזי הגיש המבקש את בקשת רשות הערעור שבפניי. המבקש העלה בבקשתו טענות נגד הרשעתו אך לאחר שעיינתי בבקשה ובנספחיה הגעתי לכלל מסקנה כי דינה להידחות. ערעור שני נועד לבחון שאלות משפטיות עקרוניות, בעלות השלכה כללית, החורגות מעניינם הפרטני של הצדדים המתדיינים, ולא כזו היא הבקשה שבפניי. בית המשפט המחוזי ציין כי הרשעתו של המבקש מבוססת על הממצאים העובדתיים שקבע בית משפט השלום ובכגון דא אין בית משפט זה נוהג ליתן רשות ערעור.

אשר על כן, הבקשה נדחית.