רע"פ 8034/13 פלוני נ. מדינת ישראל

1.

לפני בקשה למתן רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו (ע"פ 49193-05-13, הנשיאה ד' ברלינר , סגן הנשיאה ג' קרא , והשופטת מ' סוקולוב ), מיום 14.10.2013, אשר דחה את ערעור המבקש על גזר דינו של בית משפט השלום בתל אביב-יפו (ת"פ 1409/06, השופט י' יצחק ), מיום 7.4.2013.

2.

המבקש הורשע ביום 7.4.2013, על פי הודאתו, בשתי עבירות של זילות בית המשפט (סעיף 255 לחוק העונשין, התשל"ז-1977). על פי עובדות כתב האישום המתוקן, במסגרת האישום הראשון , בתאריך 27.8.2004, צירף המבקש לתיק בית משפט מכתב נגד השופטת י' שטופמן . בו נכתב בין היתר: "רשלנות פושעת, חוסר הבנה, חוסר ידיעה או ליקוי נפשי או פיגור שכלי במתן החלטות... אבל השופטת הזו ממשיכה לגלות ספק, רשלנות פושעת, ספק כי הבנת הנקרא שפה אטימות או בורות או ליקוי נפשי בסיסי". במסגרת האישום השני , בתאריך 8.12.2005, הגיש המבקש בקשת פסלות לשופטת א' פרוסט-רון . שם נכתב בין היתר: "שהוקעת על מעשי המרמה שלך, כשימך את עצמך לצחוק, מעוררת רחמים... בצורת החלטות נוקמניות בהן הכפלת שבע שבעתיים את השפל השיפוטי, רשימה מקוצרת של מעשי הרשעות, השקרנות וההולכה שולל... מעשי זנות שיפוטית וכי צריך להצהיר שאת שיקרת כשהלכת ונתת פסק דין נלוז פושע ונפשע". בגזר הדין, צוין כי למבקש עבר פלילי, ורק נוכח חלוף הזמן מביצוע העבירות וגילו המבוגר של המבקש, בחר בית המשפט לאשר את הסדר הטיעון. בהתאם לכך, גזר בית משפט השלום על המבקש שבעה חודשים מאסר על תנאי, והתחייבות להימנע מביצוע עבירה על סך 5,000 ש"ח.

3.

המבקש הגיש ערעור לבית המשפט המחוזי על פסק דין זה. בית המשפט המחוזי ציין כי לא ניתן להבין לאשורם את טענותיו של המבקש מכתב הערעור, אולם נראה כי מעלה הוא טענות בנוגע לרצונו לחזור בו מהודאתו, ושל סיכון כפול ( double jeopardy ). בית המשפט, כאמור לעיל, דחה את הערעור. במסגרת זאת, קבע כי ההליך המשפטי נשוא הערעור התנהל כתקנו. לעניין טענתו לחזרה מהודאה, קבע כי המבקש הבין היטב את הסדר הטיעון ואת הודאתו בכתב האישום המתוקן. לעניין טענתו בדבר סיכון כפול, קבע כי המבקש נשפט בתיק קודם בגין דברים שכתב לשופטת א' פרוסט-רון , אולם, מדובר במקרה אחר, ולפיכך, יש לדחות גם טענה זו.

4.

מכאן הבקשה שלפניי. אציין כי מדובר בבקשה בלתי קריאה בעליל, המורכבת מערב רב של טענות שונות, שחלק הארי בהן אין בינו ובין הליך זה ולו דבר. מהמעט שניתן להבין מהבקשה, המבקש חוזר על טענותיו בדבר סיכון כפול ובקשתו לחזרה מהודאתו בפני בית משפט השלום.

5.

דין הבקשה להידחות, וזאת מבלי להידרש לתגובת המשיבה. כידוע, רשות ערעור תינתן רק באם ההליך מעורר סוגיה עקרונית או ציבורית חדשה , החורגת מעניינם של הצדדים הפרטניים , או נוכח שיקולי צדק ייחודיים ( ראו: רע"א 103/82 חניון חיפה בע"מ נ' מצת אור (הדר חיפה) בע"מ , פ"ד לו(3) 123 (1982)). במקרה דנן, המבקש מעלה טענות הקשורות לעניינו הפרטני, הא ותו לא.

6.

כמו כן, לא מצאתי כי קיימים שיקולי צדק ייחודיים המצדיקים את קבלת הבקשה. כלל טענותיו של המבקש הועלו בפני הערכאות הקודמות, ונדחו על ידם באופן מנומק.

7.

סוף דבר, הבקשה נדחית.