רע"פ 8094/21יואב קיץ נ. עיריית עכו

בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בחיפה ( כב' השופט א' סלאמה ) בעפ"א 36491-08-21 מיום 15.10.2021, בגדרו נדחה ערעור המבקש על הכרעת דינו וגזר דינו של בית משפט השלום בעכו (כב' השופטת ג' טנוס ) בח"נ

50723-12-19 מיום 31.5.2021 ו-6.7.2021.

1.

על פי עובדות כתב האישום, ביום 16.5.2019 החנה המבקש את רכבו במקום חניה מוסדר מבלי ששילם את אגרת החניה הנדרשת. המבקש, שלא כפר בעובדות כתב האישום, מיאן להשלים עם הקנס שהוטל עליו וביקש להישפט בעניין. זאת, משכפר בחוקיות התמרורים המוצבים במקום ביצוע העבירה (להלן: התמרורים ).

2.

ביום 31.5.2021, הורשע המבקש בבית משפט השלום בעבירה על סעיף 12(א) לחוק העזר לעכו (העמדת רכב וחנייתו), התשנ"א-1990. בגזר דינו מיום 6.7.2021 הטיל בית המשפט על המבקש תשלום של כפל הקנס המקורי, קרי סך של 200 ש"ח.

3.

ביום 15.10.2021, דחה בית המשפט המחוזי את ערעורו של המבקש על הכרעת הדין וגזר הדין. זאת, משלא נמצא מקום להתערב בקביעותיו העובדתיות והמשפטיות של בית משפט השלום.

4.

המבקש לא השלים גם עם פסק דין זה ומכאן הבקשה שלפניי. בבקשתו, אותה מיקד בהכרעת הדין בלבד, שב המבקש על טענותיו לפני הערכאות קמא.

5.

לאחר עיון בבקשה ובנספחיה הגעתי לכלל מסקנה כי דינה להידחות, משזו לא מעלה כל שאלה משפטית או ציבורית בעלת חשיבות כללית או מעוררת חשש לאי-צדק מהותי או לעיוות דין (רע"פ 8959/18 ברמן נ' מדינת ישראל (23.12.2018)), ומשכלל לא נטען כי כך הדבר. הרבה למעלה מן הצורך, סבורני כי דין טענותיו של המבקש להידחות אף לגופן, וממילא אין ערכאת הערעור נוטה להתערב בממצאי עובדה במקרים כגון דא (רע"פ 4971/19 טל נ' עיריית תל אביב יפו (29.7.2019)).

6.

סוף דבר, הבקשה נדחית.