רע"פ 8099/04 דניאל שמש נ. מדינת ישראל

1.בהחלטתי מיום 2.9.04 דחיתי את בקשתו של המבקש להרשות לו לערער על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו שגזר עליו עונש מאסר לתקופה של 3 חודשים לריצוי בפועל וכן הפעיל במצטבר את עונש המאסר המותנה שהיה תלוי עליו לתקופה של 6 חודשים. עם זאת בשל מצבו הכלכלי והמשפחתי של המבקש, הוריתי לעכב את תחילת ביצוע עונש המאסר לתקופה קצרה – עד ליום 26.9.04 - לצורך התארגנות של המבקש ומשפחתו לקראת מאסרו. עתה מבקש בא כוח המבקש לעכב את ביצוע עונש המאסר שנגזר על המבקש עד למועד קבלת התשובה על בקשת החנינה שהגיש המבקש, ביום 9.9.04, לנשיא המדינה. המשיבה התנגדה לבקשה.

2.דין הבקשה להדחות. כידוע, כלל הוא כי אין בהגשת חנינה כדי לעכב את ביצועו של עונש שנגזר על מבקש. כבר נקבע, כי עיכוב ביצוע גזר דין בנימוק שהוגשה בקשה לחנינה לנשיא המדינה יש בו משום עירוב שיקוליו של בית המשפט בשיקוליה של הרשות המחוננת, ומשום אפשרות של, כביכול, השפעה על שיקוליה של זו, ומן הראוי שלא יעשה כך ולא יראה כך (דברי הנשיא א' ברק ברע"פ 2754/04 כרמל צמח נ' מדינת ישראל, תק-על 2004(3) 195. כמו כן ראו בש"פ 1835/93 דב קלווין נ' מדינת ישראל , פ"ד מז(2) 101, 104; רע"פ 8182/91 צרפתי אליאב נ' מדינת ישראל (לא פורסם); דנ"פ 4603/97 משולם נ' מדינת ישראל , תק-על 98(2) 614; ע"פ 5821/99 פארס נ' מדינת ישראל , תק-על 2000(1) 473). לא מצאתי שיש מקום לסטות מכלל זה בפרשה שבפני.

הבקשה נדחית. המבקש יתייצב לריצוי עונשו במועד ובמקום שנקבעו בהחלטתי מיום 2.9.04.