רע"פ 8108/00 שמעון סונגו נ. מדינת ישראל

1.המבקש הואשם בבית-משפט השלום ברמלה כי איים על המתלונן על-ידי הפניית נשק טעון לעברו מתוך כוונה להקניטו או להפחידו. זאת, לאחר שהמבקש הגיע ביחד עם אחר על-מנת להציב אוטובוס על חלקת מקרקעין המצויה מאחורי כפר בן-נון, אשר אחיו של האחר והמתלונן הסתכסכו בנוגע לזכויות בה.

לאחר שמיעת ראיות קבע בית-משפט השלום, כי משניגש המתלונן אל המבקש והאחר, איים עליו האחר כי "יגמור אותו, ירצח אותו, יראה לו", ואילו המבקש הוריד את נשקו מעל כתפו, אחז בו בידו כשהוא טעון, ונופף בו.

המבקש הכחיש כי התכוון לאיים על המתלונן, אך הסברו לפשר מעשיו בנשק, שלפיו פעל מתוך רצון להגן על עצמו לנוכח היותו בקירבת הגבול, נדחה על-ידי בית-משפט השלום כבלתי-מהימן. נקבע, כי בנסיבות העימות שנוצר עם המתלונן, התנהגותו של המבקש - שנשא את נשקו בידו, כשהנשק טעון ותוך נפנוף בו, וזאת במקום נשיאת הנשק על כתפו כבדרך-כלל - נעשתה בכוונה להפחיד את המתלונן.

המבקש הורשע איפוא בביצוע עבירת איומים, ונגזר עליו עונש של ארבעה חודשי-מאסר על-תנאי וקנס בסך 500 ש"ח.

2.המבקש ערער על פסק-הדין לבית-המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו. טענתו הייתה, כי לא הוכח כי איים על המתלונן, שכן עובדות כתב-האישום לא הוכחו. למיצער נטען, כי הרשעתו על בסיס עובדות שונות מאלו שנטענו בכתב-האישום חייבה להעניק לו הזדמנות סבירה להתגונן מפניהן, וזאת על-פי הוראת סעיף 184 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], תשמ"ב1982-, וכי הזדמנות כזו לא ניתנה.

3.ערעורו של המבקש נדחה, ומכאן הבקשה שבפניי, שבגידרה חזר המבקש על טענותיו בפני בית-המשפט המחוזי.

4.טענות המבקש אינן יכולות להתקבל.

בית-משפט השלום קבע, לאחר ששמע ראיות, כי המבקש אחז בנשק טעון בידו - במקום להחזיקו על כתפו - ונופף בו, וזאת במהלך עימות בין המבקש והאחר לבין המתלונן. יש לדחות איפוא את הטענה כי לא הוכחה התנהגות העשויה להוות איום.

5.עיקר הגנת המבקש - ובהתאם גם המחלוקת בין התביעה לבין ההגנה במשפטו - נגעו לטענת המבקש כי לא התקיים בו היסוד הנפשי הדרוש להרשעתו בעבירה של איומים, וזאת משום שלא חפץ לאיים על המתלונן אלא אחז בנשק הטעון ונופף בו אך משום שהיה במקום הקרוב לגבול וביקש להגן על עצמו.

המבקש הציג הסבר זה בפני בית-משפט השלום, אך הסברו נדחה, כאמור, ונקבע כי מעשיו, בנסיבות שנוצרו עקב העימות עם המתלונן, העידו על כוונתו לאיים על המתלונן. הגנת המבקש לא נפגעה איפוא עקב הרשעתו על בסיס עובדות שונות.

הבקשה נדחית.