פרטי ההליך
ב
בית המשפט העליון
בירושלים
רע"פ
8114/01
בפני:
כבוד השופט א' ריבלין
המבקש
:
סמי
אבו אלקיען
נגד
המשיב
ה :
מדינת ישראל
בקשת
רשות ערעור על הכרעת הדין וגזר הדין
של
בי בית המשפט המחוזי בירושלים מיום
6.9.2001
בתיק ע"פ 2290/01 שניתן על ידי
כבוד
הנשיא וכב' השופטים: י' צור, ב' אוקון
בשם
המבקש: עו"ד ראובן בר-חיים
בשם
המשיבה: עו"ד תמר פרוש
החלטה
כתב האישום ייחס למבקש עבירה של תקיפה הגורמת חבלה של ממש בנסיבות מחמירות. על פי האמור בכת האישום, דרש המבקש לבדוק את תוכן תיקה של המתלוננת - בת זוגו לשעבר - ומשזו סירבה, משך בכוח את התיק, חנק את המתלוננת, הכה אותה בראשה, ומשהופלה ארצה, בעט בה בצלעות, באגן ובבטן. כתוצאה ממעשים אלה, נשרטה המתלוננת בצווארה, ונגרמו לה סימנים אדומים.
בית משפט השלום נתן אמון בעדותה של המתלוננת, ואילו את עדות המבקש הגדיר כ"מניפולטיבית במובן מסוים". לפיכך, הרשיע את המבקש בעבירה שיוחסה לו כאמור. על המבקש נגזר עונש מאסר בפועל לתקופה של חודשיים, וכן מאסר על תנאי לתקופה של ששה חודשים. ערעור שהגיש המבקש על פסק הדין, נדחה, הן לעניין ההרשעה, והן לעניין העונש.
היום עותר המבקש כי תינתן לו רשות לערער על פסק דינו של בית המשפט המחוזי. המבקש טוען כי לא התאפשר לו לטעון את טענותיו באופן מסודר ומלא, בפני בית המשפט המחוזי, בשל ריבוי התיקים שנדונו באותו יום. עוד הוא טוען, כי בפסק הדין לא ניתן מענה מספק לכל השגותיו.
נימוקי הערעור של המבקש פורטו בהרחבה בכתב, וכפי שניתן להתרשם מפרוטוקול הדיון, חלקן נטענו גם בעל פה בעת הדיון בבית המשפט המחוזי. בית המשפט המחוזי דחה את הערעור, בשל שהרשעתו של המבקש נתבססה על ממצאי מהימנות. טענתו של המבקש, כי המתלוננת אינה "בת זוג" כמובנו בחוק - נדחתה בבית המשפט לאור הודעת בא-כוחו של המבקש בבית משפט השלום, כי המתלוננת אכן היתה בת זוגו של המבקש, ולאור העדויות שבאו במשפט. בנסיבות אלה, אינני סבור כי נפל בפסק הדין פגם המצדיק התערבות של בית משפט זה.
הבקשה נדחית. המבקש יתייצב לריצוי עונשו בבית משפט השלום בירושלים, ביום 25.11.2001 בשעה 12:00.
ניתנה היום, כב' בחשון תשס"ב
(8.11.2001).
ש
ו פ ט