פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
רע"פ
8133/21
לפני:
כבוד השופט ג' קרא
המבקש:
פלוני
נ ג ד
המשיבות:
1. מדינת ישראל
2. פלונית
3. פלונית
4. פלונית
בקשת רשות ערעור על
פסק דינו של בית המשפט המחוזי בחיפה בתיק עפ"ג 7276-08-21 שניתן על ידי כב'
הנשיא רון שפירא, כב' סג"נ בטינה טאובר וכב' השופטת עדי חן-ברק
בשם המבקש:
עו"ד ליאור אשכנזי
בשם המשיבה 1:
עו"ד נורית הרצמן
החלטה
בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בחיפה (כב' הנשיא ר' שפירא , כב' סגנית הנשיא ב' טאובר וכב' השופטת ע' חן-ברק ) מיום 18.11.2021 בעפ"ג 7276-08-21, בגדרו נדחה ערעור המבקש על הכרעת דינו וגזר דינו, והתקבל בחלקו ערעור המשיבה על גזר דינו של בית משפט השלום בחיפה (כב' השופט ז' אריאלי ) בת"פ 19071-09-18.
רקע והליכים קודמים
1.
המבקש הורשע לאחר ניהול הליך הוכחות בעבירות תקיפה בנסיבות מחמירות, ניסיון תקיפה בנסיבות מחמירות ואיומים, לפי סעיפים 379 בצירוף 382(ב)(1) ו-382(ב)(2), 25 ו-192 לחוק העונשין, התשל"ז-1977, בהתאמה. על פי עובדות כתב האישום, תקף המבקש את אשתו דאז ואת ילדיו בהזדמנויות שונות, ואיים עליהם. בית משפט השלום, בהכרעת דין מפורטת, הרשיע את המבקש בגין חלק מהמעשים שיוחסו לו, וזיכה אותו ממעשים דומים אחרים.
2.
בגזר הדין, העמיד בית משפט השלום את מתחם העונש על 6 ועד 20 חודשי מאסר בפועל, בצירוף ענישה נלווית. משלא מצא לחרוג ממתחם העונש ההולם, ובשים לב לנסיבותיו האישיות של המבקש, גזר עליו בית משפט השלום 8 חודשי מאסר בפועל אשר ירוצו בדרך של עבודות שירות; מאסר מותנה; וכן פיצוי בסך 12 אלף שקלים אשר יתחלק בין אשתו לשעבר ושתיים מבנותיו.
3.
הן המבקש והן המשיבה ערערו על פסק דין זה, כאשר ערעור המשיבה מתמקד בגזר הדין, וערעור המבקש מופנה הן כלפי הכרעת הדין והן כלפי גזר הדין. בית משפט קמא דחה את ערעור המבקש וכן את מרבית טענות המשיבה. עם זאת, בכל הנוגע לרכיב הפיצוי, עמד בית משפט קמא על כך שחרף העובדה שהמשיבה לא טענה לעניין זה, יש מקום להגדיל משמעותית את סכום הפיצוי. משכך, העמיד בית משפט קמא את הסכום על 70 אלף שקלים.
4.
המבקש לא השלים עם פסק דין זה. מכאן בקשת רשות הערעור. בבקשתו, טוען המבקש כי הגדלת סכום הפיצויים שנגזר עליו באופן כה משמעותי, מבלי שהמשיבה טענה לכך, מעוררת שאלה משפטית תקדימית המצדיקה ליתן רשות ערעור. עוד מעלה המבקש טענות שונות כנגד הרשעתו, אשר מהווה – לשיטתו – הרשעה "ערטילאית שלא על יסוד עובדות כתב האישום". המבקש מדגיש בבקשתו כי זוכה מחלק מהמעשים שיוחסו לו. כן נטען כי מעניינו עולה חשש לעיוות דין, המצדיק ליתן רשות ערעור.
5.
בתגובתה, ביקשה המשיבה לדחות את הבקשה. לשיטתה, העונש שהושת על המבקש מקל אף לאחר החמרת רכיב הפיצוי בו. נטען כי בית משפט קמא פעל במסגרת סמכותו כאשר הגדיל את סכום הפיצוי, וכי אין ממש בטענות המבקש בעניין זה.
דיון והכרעה
6.
לאחר עיון בבקשה ובנספחיה, כמו גם בתגובת המשיבה, באתי לכלל מסקנה כי דינה להידחות.
7.
הלכה היא כי רשות ערעור ב"גלגול שלישי" תינתן במקרים בהם מתעוררת שאלה עקרונית בעלת חשיבות משפטית או ציבורית החורגת מעניינם הפרטי של הצדדים, או במקרים חריגים, משיקולי צדק או בשל חשש שנגרם למבקש עיוות דין מהותי (רע"פ 2501/21 פלוני נ' מדינת ישראל (13.4.2021)).
8.
אשר לטענה כנגד רכיב הפיצוי בעונשו של המבקש, הרי שמדובר הלכה למעשה בבקשת רשות ערעור המופנית כנגד חומרת העונש. כידוע, רשות ערעור על חומרת העונש תינתן במקרים חריגים בלבד, בהם ניכרת סטייה מהותית ממדיניות הענישה הנוהגת או הראויה בנסיבות דומות (ראו והשוו: רע"פ 4416/19 פלוני נ' מדינת ישראל (4.7.2019)). בענייננו, לא נטען במפורש כי עונשו של המבקש – אשר אינו כולל, כאמור, רכיב של מאסר מאחורי סורג ובריח – חורג ממדיניות הענישה המקובלת והראויה, וממילא אין בכוחה של טענה כזו לעמוד (ראו והשוו: רע"פ 3719/21 פלוני נ' מדינת ישראל (7.6.2021); רע"פ 2278/21 פלוני נ' מדינת ישראל (11.4.2021)). בכך די כדי לדחות ראשה זה של הבקשה. למעשה, עונשו של המבקש רחוק מלהיות מחמיר באופן קיצוני. לא בכדי העיר בית משפט קמא כי "בהחלט ייתכן שלו בית משפט זה היה דן בתיק, היינו גוזרים על הנאשם עונשים חמורים יותר".
9.
למעלה מן הצורך, יודגש כי סעיף 213 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ"ב-1982 קובע כי בסמכות בית משפט שלערעור להטיל כל עונש שהערכאה הקודמת הייתה מוסמכת להטיל או ליתן כל החלטה אחרת שהערכאה הקודמת הייתה מוסמכת לתתה. משכך, מקובלת עליי עמדת המשיבה, לפיה המקרה אינו מעלה כל שאלה משפטית תקדימית באשר לסמכות בית משפט קמא להשית פיצויים בשיעור גבוה על המבקש.
10.
אשר לטענות המבקש ביחס להכרעת דינו, הרי שהן ממוקדות בשלמותן בעניינו הפרטני. למעשה, טענות אלה עניינן בממצאי עובדה ומהימנות אשר קבע בית משפט השלום. כידוע, ערכאת הערעור אינה נוהגת להתערב בממצאים מסוג זה אלא במקרים חריגים, לא כל שכן ב"גלגול שלישי" (ראו, למשל: רע"פ 5080/20 בן דוד נ' מדינת ישראל (27.7.2020). אין, אפוא, בטענות אלה כדי להעלות שאלה משפטית החורגת מעניינם הפרטני של הצדדים, או לעורר חשש ממשי לעיוות דין מהותי. משכך, דין הבקשה להידחות.
11.
סוף דבר, הבקשה נדחית. המבקש יתייצב לריצוי עונשו ביום 2.1.2022, עד השעה 10:00, כאמור בגזר דינו של בית משפט השלום.
ניתנה
היום, י"ב בטבת התשפ"ב (16.12.2021).
ש ו פ ט