רע"פ 8159/00 משה עמבר נ. מדינת ישראל

1.המבקש קיבל מאת שוטר במדים טופס הזמנה למשפט וכתב אישום, הערוך על פי תקנות סדר הדין הפלילי, תשל"ד1974-. על גבי הטופס צוין, כי המבקש - שפרטיו מופיעים על גבי הטופס - מוזמן להתייצב בבית משפט השלום לתעבורה בנתניה בתאריך פלוני בשעה פלונית. בסעיף אישור המסירה נרשם על-ידי השוטר ממלא הטופס, כי המבקש "מסרב לחתום נמסר והוחזר לשוטר ביד". ביום הדיון, לא התייצב המבקש למשפט ומשפטו התקיים בהעדרו. הוא נדון לארבעה חודשי שלילת רשיון נהיגה בפועל, שלושה חודשי שלילה על תנאי וקנס. ערעורו של המבקש לבית המשפט המחוזי, נדחה. על כך הוגשה בקשת רשות הערעור שלפנינו.

2.דין הבקשה להידחות. לבד מכך שאין הבקשה מעלה כל שאלה בעלת חשיבות כללית או שאלה משפטית אחרת המצדיקה מתן רשות ערעור, גם לגופו של עניין, אין ממש בטענות המבקש. אין בידי לקבל את טענת המבקש, לפיה לא ניתנה לו ההזדמנות להוכיח חפותו ובשל כך נגרם לו עיוות דין. הלכה היא, כי משקיבל הנאשם את ההודעה על מועד המשפט, בכך ניתנה לו ההזדמנות הנאותה שיהיה לו יומו בבית המשפט (ר"ע 418/85 פרץ רוקינשטיין נ' מדינת ישראל , פ"ד לט(3) 279, 280). כך בענייננו, משבחר המבקש להחזיר לשוטר את ההזמנה למשפט, ויתר הוא מרצונו החופשי על הופעתו למשפט ואין לו להלין על אובדן ההזדמנות לטעון לחפותו, אלא על עצמו.

3.אשר על כן, הבקשה נדחית.