פרטי ההליך
בבית-המשפט העליון
רע"פ
8169/02
בפני:
כבוד השופטת ד' דורנר
המבקש:
קאזם כיואן
נ ג ד
המשיבה:
משטרת ישראל
בקשת רשות ערעור על פסק-דינו של
בית-המשפט המחוזי בחיפה מיום 17.9.02 בע"פ 2642/02, שניתן על-ידי כבוד
הנשיא מ' לינדנשטראוס
בשם המבקש: בעצמו
בשם המשיבה: עו"ד דפנה
ברלינר
החלטה
ביום 20.6.02 פשטה משטרת ישראל על בית אחיו של המבקש (להלן: האח) ותפסה ציוד, שעל-פי החשד שימש להפעלתה של תחנת רדיו פיראטית. האח הגיש לבית-משפט השלום בחדרה בקשה למסירת התפוסים לידיו, על-פי סעיף 34 לפקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש) [נוסח חדש], תשכ"ט-1969, ובקשתו נדחתה. ערר שהגיש לבית-המשפט המחוזי נמחק בהסכמתו, לאור הסכם שאליו הגיע עם המשיבה, ובמסגרתו הוחזר לידיו חלק מהציוד, אך חלקו נותר בידי המשיבה.
או-אז פנו המבקש והאח למשיבה בבקשה לשחרר את יתר התפוסים ומשנענו בשלילה, הגיש המבקש לבית-משפט השלום בחיפה בקשה למסירת התפוסים לידיו. נשיא בית-משפט השלום, השופט אורי קיטאי, החליט להעביר את הדיון בבקשה לבית-משפט השלום בחדרה, שבו, כאמור, נדונה בקשת האח. על החלטה זו ערער המבקש לבית-המשפט המחוזי בחיפה אך ערעורו נדחה ומכאן הבקשה שבפניי.
דין הבקשה – להידחות, שכן אין בה כל חשיבות כללית ואין היא מגלה עילה להתערבותו של בית-משפט זה בעניין, שזהו "גלגולו" השלישי.
מעבר לדרוש אוסיף, כי נשיא בית-משפט השלום בחיפה פעל בגדר סמכותו לפי סעיף 49(א) לחוק בתי-המשפט [נוסח משולב], תשמ"ד-1984. אין המבקש יכול להיבנות מהטענה, כי נשיא בית-משפט השלום מנוע היה מלהעביר התיק משום שכבר החל בו דיון על-ידי השופטת התורנית של בית-משפט השלום, שהלא המשיב מאשר בעצמו, בערעורו לבית-המשפט המחוזי, כי השופטת התורנית אך קבעה שיש להעביר את התיק לבית-המשפט בחדרה.
בהחלטתי מיום 7.10.02 הוריתי על עיכוב ההליכים בבית-משפט השלום בחדרה עד להכרעה בבקשה זו, אך כפי שעולה מתשובת המדינה, בשל טעות לא עוכב הדיון והבקשה למסירת התפוסים לידי המבקש נדחתה לגופה. תקלות מעין אלה אסור שיקרו, אך לאור התוצאה אליה הגעתי בהחלטתי זו אני קובעת, כי הכרעתו של בית-משפט השלום בחדרה – בעינה עומדת.
הבקשה נדחית.
ניתנה היום, י"ג בטבת תשס"ג
(18.12.02).
ש
ו פ ט ת