רע"פ 8212/02 כהן יניב נ. מדינת ישראל

המבקש הורשע על-ידי בית-המשפט לתעבורה בפתח-תקוה בעבירות של אי ציות לרמזור אדום, נהיגה בקלות ראש וגרימת תאונה בה נפגע אדם ונגרם נזק. הוטל עליו עונש של פסילת רשיון הנהיגה לתקופה של חמישה חודשים, קנס בסך של 180 ש"ח, וכן הופעל עונש פסילה מותנה לתקופה של חמישה חודשים שהוטל על המבקש בגין הרשעה קודמת, בחופף.

המבקש ערער על פסק-הדין בפני בית-המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו. בערעורו טען בעיקר, כי עדותו של עד התביעה היתה עדות כבושה, מגמתית ורצופת סתירות, וכי העד לא נתן הסבר מניח את הדעת לכבישת העדות.

בית-המשפט המחוזי דחה את ערעורו של המבקש, וקבע כי קביעות בית-המשפט לתעבורה - שההסבר שסיפק העד לכבישת עדותו ולסיבת חשיפתה מתקבל על הדעת, וכן כי עדותו ראויה לאמון - הינן סבירות, ואין מקום להתערב בהן.

מכאן הבקשה שבפניי למתן רשות ערעור, שבגידרה חזר המבקש על טענותיו בפני בית-המשפט המחוזי.

טענות המבקש אינן יכולות להתקבל. כידוע, בית-משפט זה, בשבתו כערכאת ערעור, איננו נוהג להתערב בממצאי עובדה ומהימנות שנקבעו על-ידי הערכאה הדיונית. לא מצאתי כי טענות המבקש מצדיקות סטיה מכלל זה, ודיון בעניינו של המבקש - אשר נדון על-ידי שתי ערכאות והוכרע על-ידן - בגלגול שלישי.

הבקשה למתן רשות ערעור נדחית, איפוא.