רע"פ 8305/01 הסתדרות מדיצנית הדסה נ. רו"ח דורון שורר המפרק הזמני של בית ה

המשיב 1 (להלן: המפרק) הינו המפרק הזמני של עמותת בית החולים משגב לדך בירושלים. בהוראת בית-המשפט המחוזי בירושלים, פירסם המפרק בתאריך 13.6.01 הזמנה להציע הצעות לרכישת מתחם בית-החולים או לחכירתו. בגידרה של הזמנה זו צוינו, בין היתר, התנאים הבאים:

8.על הזמנה זו לא יחולו כללי המכרזים הנהוגים במגזר הציבורי, לרבות חוק חובת מכרזים, תשנ"ב1992- והתקנות שהותקנו מכוחו או כל דין אחר החל על מכרזים ציבוריים ו/או פומביים.

9.הזמנה זו אינה מהווה הצעה, [והמפרק] אינו מתחייב שההצעה הגבוהה ביותר או כל הצעה שהיא תתקבל.

10.[המפרק] שומר לעצמו את הזכות לנהל משא ומתן עם כל אחד מן המציעים ו/או עם חלקם, לרבות הליך התמחרות, על פי שיקול דעתו הבלעדי ובכפוף להוראות בית-המשפט.

המועד להגשת ההצעות נקבע תחילה לתאריך 19.7.01, ולאחר מכן נדחה לתאריך 5.8.01. המבקשות הגישו הצעה משותפת מטעמן, ואילו המשיבה 3 הגישה הצעה מתחרה. הצעה שלישית שהוגשה, נפסלה על הסף. לאחר זמן קצר, התברר כי כשרותן של שתי ההצעות שנותרו מוטלת אף היא בספק, לנוכח העובדה שהמבקשת 2 והמשיבה 3, בהיותן קופות חולים, זקוקות לאישור מטעם משרד הבריאות על מנת לממש את עסקת המכירה, ואישור כאמור לא הונפק להן.

לנוכח היעדרם של האישורים המתאימים, פנה המפרק לבית-המשפט המחוזי, בבקשה למתן הוראות בדבר המשך ניהול הליך המכירה. בית-המשפט המחוזי קבע בהחלטתו כי על המכרז להמשיך להתנהל כמתוכנן, וכי כשירותן של המתמודדות תיבחן מחדש בסופו של ההליך.

לנוכח החלטה זו, התנהלו בפני המפרק מספר התמחרויות בין המתמודדות, בגידרן הן שיפרו את הצעותיהן. עם סיום הליכי ההתמחרות, פנה המפרק שוב לבית-המשפט המחוזי, שם ביקש כי תתקבל החלטה בדבר ההצעה הזוכה. כן ציין המפרק, כי סכומי ההצעות עדיין נמוכים באופן משמעותי משווי הנכס כפי שנקבע על-ידי שמאי שנשכר על-ידו, וכי גורמים נוספים, מלבד שתי המתמודדות, מעוניינים להגיש הצעות נוספות לרכישת בית-החולים בסכומים גבוהים מאלה שהוצעו. בנסיבות אלה, החליט בית-המשפט המחוזי לאפשר למתמודדות החדשות להגיש את הצעותיהן ולקיים התמחרות נוספת.

על החלטה זו הוגשה בקשה רשות הערעור שלפני. טענתן המרכזית של המבקשות, כמו גם של המשיבה 3, היא כי הליך המכירה נשוא הבקשה בגידרו נמכר בית-החולים, הינו הליך של מכרז. ניהולו של מכרז זה על-ידי מפרק זמני, אשר פועל תחת פיקוחו של בית-המשפט, ובכפוף להנחיותיו, מחייבת כי יחולו לגביו נורמות ההגינות הנוהגות בדיני המכרזים הציבוריים; משכך, החלטת בית-המשפט המחוזי לפתוח את הליך המכירה למתמודדים חדשים, לאחר שחלף המועד האחרון להגשת מועמדויות, התקבלה שלא כדין.

המשיבה 3 הסכימה לטענות המבקשות, ואילו שאר המשיבים חולקים על עמדה זו. לטענתם, בהזמנה שפורסמה על-ידי המפרק צוין מפורשות כי דיני המכרזים הציבוריים אינם חלים על הליך המכירה, וכי למפרק נשמרה הזכות לנהוג בהצעות המוגשות לו בגמישות מירבית. לחלופין הן טוענות, כי אף אם חלים בעניין זה דיני המכרזים הציבוריים, הרי שלנוכח הצעותיהן הנמוכות של המתמודדות הקיימות, ולנוכח אי קבלת האישורים המתאימים ממשרד הבריאות, אין בפתיחת המכרז למתמודדים חדשים משום אי הגינות, ודיני המכרזים ממילא אינם אוסרים אותה.

דין הבקשה להידחות.

מסגרת הדין החלה על הליך מכירה המנוהל על-ידי מפרק, נדונה בהלכה שנקבעה בבית-משפט זה, בע"א 509/00 לוי נ' ברכה (טרם פורסם; ניתן בתאריך 18.6.01). בהלכה זו נקבע, בין היתר, כי היקף תחולתם של דיני המכרזים הציבוריים, תלויה בנסיבותיו הקונקרטיות של הליך המכירה:

בהעדר הסדר סטטוטורי מחייב, רשאי הנאמן לנקוט מלבד בשיטת המיכרז גם בשיטות אחרות שיביאו למימוש אופטימלי של הנכס. בשיטות כאלה עשויים להשתלב, במינונים שונים, עקרונות כאלה ואחרים מתחום המכרזים ומתחום דיני החוזים והנזיקין בהתאם לענין. כך, למשל, הנאמן רשאי לפנות לציבור בהזמנה להגיש הצעות ולבחור מתוכן את ההצעה הטובה ביותר. אם לא הוגשה הצעה טובה דיה, הוא רשאי לקיים התמחרות בין המציעים כדי לשפר את ההצעות. שיטת ה"מכירה הפומבית" או ההתמחרות שונה משיטת המיכרז, בכך שיסוד הסודיות נפקד ממנה ופומביות ההליך מוציאה אפשרות של כשל-שוק העלול להתרחש כתוצאה מפערי מידע בין מציעים שונים (ע' דקל "מהו מיכרז אופטימלי: המכרז כמשחק", משפטים ל', תש"ס, 637, 643, 646). מכירה פומבית נבדלת ממיכרז רגיל גם בגמישות ובדינמיות שלה בהתבססה על שינוי מתמיד של הצעות מחיר עד לשלב נעילת המכירה. בשיטה זו, עיקרון הסופיות מקבל ביטוי שונה מהמכרז הרגיל, אף כי הוא קיים גם כאן, גם אם לא במשמעותו הדווקנית המוכרת במשפט המיכרזים.

דינו של כל מקרה, איפוא, להיות מוכרע על-פי נסיבותיו. במקרה שלפני, מחד גיסא, אי פתיחתו של הליך המכירה למתמודדים חדשים עלול להעמיד את נושי עמותת בית-החולים בפני שוקת שבורה, אם יתברר בסופו של ההליך, כי אף אחת מהן אינה כשירה לממש את הסכם המכירה. לכך מצטרפת העובדה כי קופת הפירוק ניזוקה עקב העובדה שהצעותיהן של שתי המתמודדות נמוכות באופן משמעותי מהערכת השמאי. יתרה מזאת, בנוסח ההזמנה מובהר היטב אופיו הגמיש של הליך המכירה, והכוונה שלא להכפיפו לדיני המכרזים הציבוריים. בהתאם לכך, באף שלב משלבי ההליך לא נכרת חוזה סופי ומחייב עם מי מן המתמודדות, ולא הוצג בפניהן מצג כאילו ההליך הסתיים לחלוטין.

מאידך גיסא, ברי כי גם בהליך גמיש מן הסוג הנדון, מחוייב המפרק לנהוג בנורמות הגינות, שאחד מביטוייה הוא עמידה בתאריכי יעד שנקבעו כסופיים להגשת מועמדות.

בשקלול מכלול נסיבותיו של המקרה דנן, ומתוך הנחה כי בגידרה של ההתמחרות הנוספת יוצע מחיר הגבוה באופן ניכר מהצעותיהן של המתמודדות הקיימות, לא מצאתי מקום להתערב בהחלטת בית-המשפט המחוזי. עם זאת, אם בסופו של ההליך יתברר כי טיבן של ההצעות החדשות אינן עומדות בתנאי האמור, מן הדין להעניק עדיפות להצעותיהן של אחת המתמודדות הקיימות.

הבקשה נדחית איפוא. בנסיבות העניין אין צו להוצאות.