רע"פ 8334/10 מאיר שטרית נ. מדינת ישראל

א.

בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בחיפה (השופט אליקים) מיום 28.10.10 בתיק ע"פ 8959-10-10. עניינו של התיק – תוקפו או פקיעתו של רשיון עסק.

רקע

ב.

אלה עיקרי העובדות, כפי שניתן להסיקן מתוך הבקשה התמציתית. המבקש החזיק ברישיון (לפי חוק רישוי עסקים, תשכ"ח-1968) להפעלת עסק למכירת פרחים (רישיון קבוע), ולניהול מזנון (רישיון מתחדש) בחיפה. בשנת 2009 נוהל הליך פלילי נגד שלושה נאשמים, אשר בסופו של דבר הודו כי הפעילו במקום עסק ללא רישיון. במסגרת גזר הדין הוצא צו להפסקת העיסוק. ביום 19.7.10 הגיש המבקש בקשה לביטול הצו ביחס אליו, בה טען כי הרשיונות שניתנו לו עדיין תקפים. ביום 16.9.10 דחה בית משפט השלום (השופטת בסול) את הבקשה. נקבע, כי הרישיון שניתן למבקש (לפי תקנות רישוי עסקים (טופס הרישיון), תשל"ה-1974; להלן: התקנות הישנות ) כלל תנאי לפיו יפקע הרישיון אם תועבר השליטה בעסק לאחרים, וכי גם כיום אין המבקש מפעיל בעצמו את העסק.

ג.

ערעור שהוגש לבית המשפט המחוזי נדחה ביום 28.10.10. הוטעם, כי התנאי שנקבע בגב הרישיון מורה, שהרישיון יפקע אם תועבר השליטה בעסק. נקבע, כי העובדה שהתנאי נוסח לפי תקנות שמאז הוחלפו (בתקנות רישוי עסקים (הוראות כלליות) תשס"א-2000; להלן התקנות החדשות ) אינה יכולה להועיל למבקש, כיון שגם תקנות אלה מורות, כי "עסק בעל רישיון מן המפורטים בצו, טעון רישיון חדש עם שינוי של הבעלות" (תקנה 30). ולבסוף, נאמר כי המבקש יכול לפנות למשיבה בבקשה לקבל מחדש את הרישיון - וככל שלא יהא מרוצה מתגובתה, לפתוח בהליך משפטי מתאים.

ד.

בבקשה הנוכחית נטען, בעיקר, כי כיום חלות התקנות החדשות, כי לפי תקנות אלה רישיון פוקע אך כאשר:

"חלו שינויים מהרשום ברשיון העסק לגבי סוג העסק, לרבות מבניו, שטחו, הבעלות בו, מיקומו ובסוג העיסוק" (תקנה 38).

וכי בנסיבות לא התקיימו תנאים אלה, שכן אין מדובר בהעברת בעלות כמשמעותה בתקנה 30 לתקנות החדשות ("'שינוי בעלות' - כל שינוי בזהות הבעלים הרשומים ברישיון העסק, לרבות הוספת בעל או גריעתו וכן העברת שליטה בתאגיד") - שכן המבקש נתן לשלושת הנאשמים לנהל את עסקו שלו בעבורו. נטען, כי התקנות החדשות החליפו את התקנות הישנות, כי בתקנות החדשות אין התייחסות להעברת "שליטה" בעסק (אלא רק להעברת בעלות); ולבסוף, כי לא היה מקום לפנות לתנאי ברישיון שנקבע לפי התקנות הישנות - ודאי כך שעה שמדובר בהליך פלילי עליו חל סעיף 5(א) לחוק העונשין, תשל"ז-1977. נטען, כי סוגיית פקיעתו של רשיון עסק לפי התקנות החדשות לא נדונה בפסיקת בית משפט זה, כי מדובר בצעד דרסטי שנעשה ללא הליך וללא שימוע, ולפיכך כי הבקשה מצדיקה מתן רשות ערעור בגלגול שלישי.

דיון והכרעה

ה.

לאחר העיון אין בידי להיעתר למבוקש. הרישיון שהחזיק המבקש כלל תנאי מפורש בדבר פקיעתו במקרה של "העברת הבעלות או השליטה בעסק". קשה להלום את הטענה, שקבלת התקנות החדשות הפקיעה תנאים שנקבעו ברשיונות הקיימים (השוו גם סעיף 22(3) לחוק הפרשנות, תשמ"א-1981). כך לגבי תנאים נקודתיים שנקבעו להפעלת עסק ספציפי (לדוגמה תנאים תברואתיים), וסבורני כי הוא הדין גם לגבי תנאים שנקבעו בכלל הרשיונות (ולמצער, המבקש לא העלה כל טענה בעניין האפשרות להבחין ביניהם). כשם שאין בידי המשיבה לטעון, שקבלת התקנות החדשות חייבה את כל בעלי העסקים לקבל רשיונות חדשים, כך אין המבקש יכול לטעון כי תנאים שנקבעו ברישיון הישן פקעו מאליהם.

ו.

בנסיבות אלה אינני צריך להידרש לשאלה, כיצד היה נדון עניינו של המבקש לפי התקנות החדשות - אך

אומר, כי מתן מקום העסק לאנשים שאינם מורשים, כדי שיפעילו בו עסק ללא רישיון, אולי אינה באה בגדרי "שינוי בעלות" בעסק, אך אינני בטוח שהפרשנות היחידה לתקנות היא, שבעל הרישיון יכול לחזור ולפעול במקום בעצמו כאילו דבר לא התרחש. ברם, בנסיבות איני מביע דעה בעניין. עוד אוסיף, כי ההסתמכות על סעיף 5(א) לחוק העונשין אינה במקומה. סעיף זה עניינו שינוי חיקוק לאחר עשיית העבירה, מקום שטרם ניתן פסק דין חלוט, וקביעת המחוקק היא כי יחול החיקוק המקל עם העושה. ואולם, בנידון דידן אף שמדובר בהליך פלילי, הסעיף מתייחס לשינוי החוק " בנוגע להגדרתה [של העבירה - א"ר] או לאחריות לה, או בנוגע לעונש שנקבע לה" - אך בענייננו לא יוחסה למבקש, שלא הועמד לדין, עבירה. ולבסוף, המבקש אמנם חוזר על הטענה, כי מסר את ניהול העסק המורשה שלו לידי שלושת הנאשמים - אך אלה חזרו בהם מהגירסה לפיה הפעילו את העסק בעבור המבקש, והודו בהפעלת עסק ללא רישיון. מצב דברים עובדתי זה הוא העומד ביסוד ההליך הפלילי, שבמסגרתו הוגשה הבקשה בפנינו. בודאי בתחום בו עסקינן, רישוי עסקים, קשה להלום מצב שבו יתקיים עסק בחטא, ותיקון החטא יבוא בלא שהרשות תוכל ליתן דעתה לנסיבות החדשות, העובדתיות והמשפטיות, כמות שהן.

ז.

אשר על כן על המבקש לפנות בבקשה למשיבה לעניין חידוש הרישיון; כפי שציין בית המשפט המחוזי, אין באמור כדי למנוע הימנו לעשות כן. אוסיף, כי אין בבקשה - או בפסקי הדין שצורפו לה - התייחסות לטיב העסק שהפעילו שלושת הנאשמים במקום, או למשך הזמן שבו ניהלו במקום את עסקם, ואך מובן כי אין בידי להביע כל עמדה לגבי סיכויי פנייתו.