פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
רע"פ
8372/09
בפני:
כבוד השופט ס' ג'ובראן
המבקש:
יהודא גוטמן
נ ג ד
המשיבה:
עיריית
ירושלים
בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית
המשפט המחוזי בירושלים מיום 18.8.09 ב-ע"פ 4428/09 שניתן על ידי כבוד השופט
י' נועם
המבקש:
בעצמו
החלטה
בפניי בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בירושלים, בתיק ע"פ 4428/09, מיום 18.8.2009, בגדרו נדחה ערעור המבקשים על פסק דינו של בית המשפט לעניינים מקומיים בירושלים בתיק פלילי 1250/09.
ביום 2.3.2008, החנה המבקש את מכוניתו בעיר ירושלים, בתחום של 12 מטרים
מצומת, בניגוד להוראות סעיף 5(ו)(3) לחוק עזר ירושלים (העמדת רכב וחנייתו), התשכ"א-1960. בעקבות זאת, קיבל הלה בחודש יולי 2008, הודעת תשלום קנס (להלן: הודעת התשלום ) בסך של 100 ש"ח, בהליך של ברירת משפט, על פי סעיף 228 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ"ב-1982 (להלן:
חוק סדר הדין הפלילי ). המבקש הודיע, כי ברצונו להישפט על העבירה ובעקבות כך, המציאה המשיבה לידיו "הזמנה למשפט וכתב אישום (ברירת משפט)" (להלן: ההזמנה למשפט ), בגין העבירה המצוינת בהודעת תשלום הקנס.
ביום 26.3.2009 הרשיע בית המשפט לעניינים מקומיים בירושלים (כבוד השופטת י' ייטב ) את המבקש על פי הודאתו לאחר שדחה את טענותיו לביטול החיוב, וגזר עליו לשלם את הקנס המקורי בסך 100 ש"ח.
המבקש ערער על פסק הדין בטענה, כי בהודעת התשלום לא צוינו פרטיו של עורך ההודעה ופגם זה עולה כדי ביטולו של הקנס. ביום 18.8.2009, דחה בית המשפט המחוזי בירושלים (כבוד השופט י' נועם ) את הערעור תוך שקבע, כי בהודעת התשלום אכן נפל פגם, אך אין בו כדי להביא לביטול חיוב התשלום. בפסק הדין צוין, כי משבחר המבקש להישפט על העבירה וקיבל לידיו את ההזמנה למשפט, תוכנה של הודעת התשלום איבד את נפקותו. עוד נאמר בפסק הדין, כי דינה של ההזמנה למשפט הוא ככתב אישום. הקנס אותו חויב המבקש לשלם בבית המשפט לעניינים מקומיים, התבסס על פיה ולא על הודעת התשלום. בהזמנה עצמה לא נפל כל פגם ועל כן גם הרשעתו של המבקש הייתה כדין.
מכאן בקשת רשות הערעור שבפניי, במסגרתה טוען המבקש, כי על פי סעיפים 229-228 לחוק סדר הדין הפלילי, הגשת כתב אישום אפשרית רק כ"הליך המשך" להגשת הודעת תשלום. הואיל ותחילתו של ההליך לא הייתה כדין בשל הפרטים החסרים של עורך הודעת התשלום, סבור הוא כי גם הגשת כתב האישום איננה תקפה.
דין הבקשה להידחות.
הלכה היא, כי רשות ערעור בפני ערכאה שלישית ניתנת רק במקרים חריגים, בהם מתעוררת סוגיה בעלת חשיבות משפטית או ציבורית החורגת מעניינם הפרטני של הצדדים (ר"ע 103/82 חניון חיפה בע"מ נ' מצת אור (הדר חיפה) בע"מ , פ"ד לו(3) 123 (1982)). לשון הסעיפים 229-228 לחוק סדר הדין הפלילי לא מעלה כל קושי פרשני ואין בטענות המבקש, כדי להצדיק דיון בתיק בגלגול שלישי.
מעבר לנדרש ייאמר, כי דינה של הבקשה להידחות גם לגופו של עניין. על פי סעיף 229(א)(2) לחוק סדר הדין הפלילי, רשאי מי שקיבל הודעת תשלום, לבקש להישפט על העבירה. תקנה 43 לתקנות סדר הדין הפלילי, התשל"ד-1974 קובעת, כי לאחר הגשת בקשה כדין, תומצא לאותו אדם הזמנה למשפט. תקנה 44 לתקנות מבהירה: "הזמנה למשפט לפי סימן זה דינה כהזמנה למשפט וככתב אישום שהומצא לנאשם כדין". לאחר קבלת הודעת התשלום, נמצאה בידיו של המבקש הברירה, לשלם את הקנס על פי הודעת התשלום או לבחור במסלול המקביל ולהישפט על עבירת הקנס. משנבחרה על ידו האפשרות השנייה, הגישה המשיבה את ההזמנה למשפט ואת כתב האישום כנגדו. ניהול ההליך הפלילי כנגד המבקש, אשר נפתח בשלב זה, איננו תלוי כל עיקר בטיבה ותוקפה של הודעת התשלום. הרשעתו של המבקש התבססה על כתב האישום בלבד והוא לא העלה כל טענה לפגמים שנפלו בו.
אשר על כן, בקשת רשות הערעור נדחית.
ניתנה היום, י"ד בחשון תש"ע (1.11.09)
ש ו פ ט