רע"פ 8401/99 יהודית אלוש נ. מדינת ישראל

המבקשת הורשעה בבית-משפט השלום, על-פי הודאתה, בעבירות של התנהגות פסולה בציבור, היזק בזדון, הסגת גבול, והכשלת שוטר במילוי תפקידו. לאחר עריכת תסקיר-מבחן, ולאחר שהמבקשת איימה, כי תחזור על מעשיה בעתיד, נגזרו עליה שישה חודשי מאסר על-תנאי.

בית-המשפט המחוזי (השופטים צבי סגל, מיכאלה שידלובסקי-אור ומשה גל) דחה את ערעורה של המבקשת על חומרת העונש, ומכאן בקשת הרשות לערער שבפניי, בגדרה טענה המבקשת, כי הערכאות שדנו בעניינה התעלמו מנסיבותיה האישיות הקשות - מחלתה ומצוקתה הכלכלית והנפשית הקשה. כן ביקשה המבקשת להציג ראיות נוספות, אשר יש בהן כדי להצביע על מחלתה, הגורמת להתנגות פרועה ולהתקפי זעם בלתי-נשלטים.

דין הבקשות להידחות.

המבקשת לא הצביעה על כל שאלה, אשר יש בה כדי להצדיק מתן רשות לערעור שני בעניינה. כך גם לא נגרם לה כל עיוות-דין, המצדיק את התערבותו של בית-משפט זה בהכרעותיהן המבוססות של הערכאות דלמטה.

מעבר לנדרש אוסיף, כי דינה של המבקשת נגזר לאחר עריכת תסקירי-מבחן בעניינה, ולאחר שהוצגו בפני בתי-המשפט כל האישורים הרפואיים בדבר מחלותיה הפיזיות והנפשיות. בנסיבות אלו, אין מקום להצגת ראיות נוספות, אשר אין בהן כדי לחדש דבר, ואין מקום לאפשר עריכת דיון שלישי בעניין חומרת עונשה של המבקשת.

אשר-על-כן, הבקשות נדחות.