פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
רע"פ
8444/02
רע"פ 8446/02
בפני:
כבוד המשנה לנשיא ש' לוין
המבקש ברע"פ 8444/02:
סמל טוקר איבגני
המבקש ברע"פ 8446/02:
סמל עומר כספי
נ ג ד
המשיב:
התובע הצבאי הראשי
בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית הדין הצבאי לערעורים בע' 180/01 ובע'
181/01 שניתן ביום 5.9.02
על ידי כבוד אל"ם ש' יניב, אל"ם מ' לוי, סא"ל צ' סגל
בשם המבקשים: עו"ד סרן אור בסוק
בשם המשיב: עו"ד סרן ירון
קוסטליץ,
עו"ד
סגן ישראל מאנדל
החלטה
1.המבקשים הם שני סמלים, שהורשעו בהליכים נפרדים, בבתי דין צבאיים מחוזיים שונים בעבירה של סירוב להיבדק לשם שימוש בסמים מסוכנים. בכתבי האישום, יוחסה לכל אחד מהמבקשים עבירה נוספת שעניינה התנהגות שאינה הולמת, לפי סעיף 130 לחוק השיפוט הצבאי, תשט"ו-1955. בתי הדין הצבאיים המחוזיים קבלו טענה טרומית של הסניגורים והורו על מחיקת פרטי האישום המתייחסים לעבירה זו אך ערעורה של התביעה הצבאית נתקבל והמבקשים הורשעו גם בעבירה הנוספת, מבלי לשנות את חומרת העונש שנגזר עליהם. לפני שתי בקשות רשות לערער שהוגשו על ידי הסניגוריה הצבאית הראשית לפי סעיף 440ט' לחוק השיפוט הצבאי, תשט"ו-1955.
בית הדין הצבאי לערעורים קבע שככלל אין מקום להאשים ולהרשיע נאשם בעבירות "סל", כמו התנהגות שאינה הולמת, יחד עם עבירה קונקרטית, אלא אם כן יש בעבירת ה"סל" ערך מוסף לעבירה הקונקרטית, התורם ל"שלמות התמונה" העולה מכתב האישום; הצידוק להרשעה בעבירת ה"סל" נמצא במקרה דנן בהיותם של המבקשים סמלים שלכמותם או לבעלי דרגה גבוהה מהם הציב החוק נורמת התנהגות מחמירה יותר מאשר לנאשם שדרגתו פחותה מדרגתם.
2.הגעתי לכלל מסקנה שדין הבקשה להידחות. צודק התובע הראשי בטענתו שהבקשות אינן מעוררות שאלה של עקרון, אלא על דרך ישומו – ללא אבחנה, הנוגעת מנסיבות המקרה, לגבי בעלי דרגת סמל. בכגון דא אין מקום ליתן רשות לערער בגדר סעיף 440ט' הנ"ל. יתירה מזו: אין בית משפט זה נוטה ליתן רשות לערער בגלגול שלישי בנושא של כפילות אישומים שאינו מביא להחמרה בעונשו של נאשם (מכח סעיף 186) לחוק סדר הדין הפלילי, תשמ"ב-1982, כאשר לא נגרם למבקש עיוות דין; השוה: רע"פ 11/88 תק-על 88(1) 657, ורע"פ 114/94 תק-על 94(1) 385, והוא הדין במקרה שלפנינו שאין מצדיק יוצא מן הכלל. חרף התוצאה שאליה הגיע בית הדין הצבאי לערעורים הוא מתח בקורת על מדיניות התביעה הצבאית להאשים בעלי דרגת סמל ללא אבחנה גם בעבירת "הסל", נוסף לעבירה הקונקרטית; אך כפי שכתב המשיב (בסעיף 42 לתשובתו) נענה המשיב לבקורת וקבע בענין זה, לגבי העתיד, אמות מידה; לפיכך אפילו נתעוררה בענין זה שאלה נורמטיבית (ואיני סבור כך), היא חדלה, להיות אקטואלית.
על יסוד טעמים אלה, הבקשות לרשות לערער נדחות.
ניתנה היום, ל' כסלו תשס"ג
(5.12.2002).
המשנה
לנשיא