רע"פ 8478/02 עאמר טנטש נ. מדינת ישראל

המבקש הורשע בבית-משפט השלום בירושלים, לאחר שמיעת ראיות, בשתי עבירות של סחר בסם מסוכן מסוג קנאבוס, לאחר שבשני מקרים מכר המבקש סמים לסוכן משטרתי סמוי. המבקש נידון ל14- חודשי מאסר בפועל ושישה חודשי מאסר על-תנאי למשך שלוש שנים.

המבקש הגיש לבית-המשפט המחוזי בירושלים ערעור, בגידרו טען, כי היה מקום לערוך מסדר זיהוי בו ישתתפו שני השוטרים שזיהו אותו, וכי לנוכח גילו הצעיר (כבן עשרים וארבע) ועברו הנקי, יש להקל בעונשו.

בית-המשפט המחוזי דחה את הערעור בקובעו, כי זיהויו של המבקש מבוסס על רישום מספר הרכב שבבעלות המבקש, עמו הגיע למפגש עם השוטר הסמוי, ועל פלט שיחות הטלפון שערך השוטר למספר הפלאפון השייך למבקש, וזאת בנוסף לזיהויו על-ידי השוטרים. עוד נקבע, כי בית-משפט השלום רשאי היה שלא לקבל את גרסתו הכבושה של המבקש, לפיה הרכב והפלאפון הושאלו לאחרים, וכי על-אף שהמבקש הוא כבן עשרים וארבע וללא עבר פלילי, אין להתעלם מחומרת העבירה של סחר בסמים. לבסוף נקבע, כי המבקש יתייצב לריצוי עונש המאסר בתאריך 8.10.02.

מכאן הבקשות שבפניי למתן רשות ערעור ולעיכוב ביצוע עונש המאסר עד להכרעה בבקשה למתן רשות ערעור. בגדר בקשת רשות הערעור חזר המבקש וטען, כי לנוכח גילו הצעיר ועברו הנקי, יש להקל בעונשו.

יש לדחות את הבקשה למתן רשות ערעור. טענותיו של המבקש נדונו בפני שתי ערכאות והוכרעו על-ידיהן. כידוע, טענות כנגד חומרת או קולת העונש אינן מקימות, כשלעצמן, עילה לדיון בגלגול שלישי למעט במקרים חריגים. ראו בר"ע 2853/91 פלוני נ' מדינת ישראל (לא פורסם). לאחר שעיינתי בטענות המבקש, לא מצאתי כי יש מקום לסטות מכלל זה במקרה שבפניי.

אשר-על-כן, הבקשה למתן רשות ערעור נדחית. המבקש יתייצב לריצוי עונש המאסר בתחנת המשטרה במגרש הרוסים בתאריך 8.10.02 עד השעה 10:00.