רע"פ 851/02 אמיר נערני חאלד נ. מדינת ישראל

המבקשים הורשעו על-פי הודאתם בעברות של הכשלת שוטרים בעת מילוי תפקידם, תקיפת שוטרים והשמעת איומים כלפיהם, ומבקש 1 אף הורשע בעבירת היזק בזדון.

מכתב האישום עולה, כי בתאריך 28.11.97 סירב מבקש 1 להזדהות בפני שני שוטרים, דחף אותם, נאבק עמם, ושבר את משקפי הראיה של אחד מהם. תוך כדי מאבק הגיע למקום מבקש 2, שלו שתי הרשעות קודמות של הפרעה לשוטר במילוי תפקידו, כשבידו אלה. הוא הכה באלה את אחד השוטרים והפיל ארצה את השני. אז, שיסה מבקש 2 את כלבו מסוג רוטוויילר באחד השוטרים, והכלב נשכו בשתי רגליו.

בית-משפט השלום בחיפה, לאחר שעיין בתסקירים חיוביים של שירות המבחן אודות המבקשים, החליט לגזור עליהם 15 חודשי מאסר על תנאי, וקנס בסך של 5,000 ש"ח על כל-אחד מהם שיועבר לשוטרים.

המדינה הגישה ערעור לבית-המשפט המחוזי בחיפה על קולתו של העונש. בית-המשפט המחוזי, לאחר שסקר את תסקירי שירות המבחן מחד, ועמד על חומרתן של העברות ועל הצורך להגן על השוטרים במילוי תפקידם מאידך, החליט להחמיר בעונשם של המבקשים. ברוב דעות נגזרו על המבקש 1 24 חודשי מאסר מתוכם 18 חודשי מאסר לריצוי בפועל והיתר על תנאי; ועל המבקש 2 36 חודשי מאסר, מתוכם 24 חודשים לריצוי בפועל והיתר על תנאי.

מכאן בקשת רשות-הערעור שבפניי, שבגידרה מבקשים המבקשים לערער על חומרת עונשם. נטען כי מאז האירוע חלפו ארבע שנים, המבקשים חזרו למעגל תפקוד נורמטיבי, שירות המבחן ממליץ שלא להטיל עליהם מאסר בפועל, ויש להעדיף בעניינם את הפן השיקומי על הפן הענישתי.

לא אוכל לקבל את הבקשה. בית-משפט הגוזר דינו של אדם מתחשב לצד נסיבותיו האישיות של הנאשם בחומרת העבירה ובאינטרס הציבורי. במקרה שבפניי, בית-המשפט המחוזי, הגם שהחמיר בעונשם של המבקשים, איזן בין האינטרסים השונים, ואף נמנע מלמצות את הדין עם המבקשים. כעולה מהבקשה, עונש זה אינו קל למבקשים. ברם, במכלול הנסיבות שבמקרה זה, לאור חומרתן של העברות והפגיעה הקשה באינטרס הציבורי הנובעת מתקיפת כזו של שוטרים המבצעים את תפקידם - העונש הולם. הבקשה איפוא נדחית.