רע"פ 8602/10 משה עשהאל נ. מדינת ישראל

לפניי בקשה למתן רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי מרכז בפתח-תקוה בעפ"ג 13372-02-10 (כבוד השופטים א' טל - סג"נ , ר' לורך וצ' דותן ), בו נדחה ערעורו של המבקש על פסק דינו של בית משפט השלום בכפר סבא (ת"פ 3596-03, כבוד השופטת נ' מימון שעשוע ).

ביום 9.2.2009 הורשע המבקש לאחר שמיעת הראיות, בארבע עבירות של זיוף במטרה לקבל דבר, בנסיבות מחמירות, לפי סעיף 418 לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן: חוק העונשין ); שלוש עבירות של קבלת דבר במרמה, בנסיבות מחמירות, לפי סעיף 415 לחוק העונשין; חמש עבירות של התעסקות בלתי מוסמכת לפי סעיפים 6 ו-7 לחוק רואי חשבון, תשט"ו-1955; 121 עבירות של הגשת דוחו"ת כוזבים למע"מ, לפי סעיף 117 (כולל סעיפי המשנה) לחוק מס ערך מוסף, התשל"ו-1975; 41 עבירות של גניבה בידי מורשה, לפי סעיף 393(2) לחוק העונשין; שתי עבירות של הדחה בחקירה, לפי סעיף 245 לחוק העונשין ושתי עבירות של שיבוש מהלכי משפט, לפי סעיף 244 לחוק העונשין.

על פי הנטען בכתב האישום, בתקופה הרלוונטית ניהל המבקש עסק בשם "שלהבת שירותי ניהול" (להלן: העסק ), במסגרתו הוא עסק בהנהלת חשבונות ובהגשת דוחו"ת מע"מ ללקוחות הרשומים כעוסקים, כל זאת כשהוא אינו רואה חשבון מוסמך, מנהל חשבונות בעל תעודה או יועץ מס. למרות זאת, התחזה המבקש כרואה חשבון ואף גבה כספים בגין שירותיו ככזה, חתם על מסמכים לרשם העמותות וביטוח לאומי כרואה חשבון, וכן זייף את חתימתו של רואה חשבון אחר, על גבי מסמכים הנחזים כאישורים על ניהול פנקסי חשבונות ללקוחותיו. בנוסף נטען, כי המבקש ערך דוחות תקופתיים כוזבים למע"מ, בכך שרשם בדוחות סכום תשומות גבוה באופן ניכר מגובה התשומות האמתיות שנמצאו בספרי העוסקים. כמו כן, הוא הגיש 121 דוחות כוזבים למע"מ עבור לקוחותיו וגרם להם להתחמק מתשלום מע"מ בו היו חייבים. בנוסף נטען, כי חלק מכספי לקוחות שהיו מיועדים לצורך תשלום מע"מ והועברו אליו, שלשל המבקש לכיסו. במעשים האמורים נטען, כי המבקש הביא להתחמקות או השתמטות מתשלום מס בסך 1,116,437 ש"ח. נוסף על כך, בפרט בתקופה בה התנהלה החקירה, הסתיר והשמיד המבקש קלסרי הנהלת חשבונות של לקוחותיו ואף שוחח עם חלק מן העדים, ניסה להניעם ולתאם עמו גרסאות טרם חקירתו.

ביום 24.1.2010 גזר בית משפט השלום על המבקש חמש שנות מאסר בפועל; שנים עשר חודשי מאסר על תנאי שלא יעבור עבירה מן העבירות בהן הורשע (למעט עבירות של שיבוש הליכי משפט והדחה בחקירה); שישה חודשי מאסר על תנאי שלא יעבור עבירה של הדחה בחקירה או שיבוש הליכי משפט וקנס בסך 50,000 ש"ח.

על פסק דינו של בית משפט השלום ערער המבקש לבית המשפט המחוזי מרכז. ביום 4.11.2010 דחה בית המשפט את הערעור על שני חלקיו.

מכאן הבקשה שלפניי בגדרה טוען המבקש, כי העונש שהוטל עליו הינו קיצוני בחומרתו ואינו משקף באופן ראוי את נסיבותיו האישיות הקשות, גילו המתקדם, חלוף הזמן הרב ממועד ביצוע העבירות והנזק הרב שעשוי ריצוי מאסר בפועל להסב לו. לעניין הקנס, טוען המבקש, כי אין לו את היכולת הכלכלית לעמוד בתשלום הקנס הגבוה שהושת עליו.

לאחר שעיינתי בבקשה ובפסקי הדין של הערכאות הקודמות, נחה דעתי כי דין הבקשה להידחות וזאת אף מבלי להידרש לתגובת המשיבה.

עניינו של המבקש כבר נדון בפני שתי ערכאות. כידוע, הכלל הנוהג הינו, כי הרשות לערעור שני, אינה ניתנת כדבר שבשגרה, אלא מוגבלת למקרים המעוררים שאלה בעלת חשיבות משפטית או ציבורית, החורגת מעניינם הפרטני של הצדדים, בהתאם להלכת ר"ע 103/82 חניון חיפה בע"מ נ' אור מצת (הדר חיפה) , פ"ד לו(3) 123 (1982). בענייננו, חרף טענות המבקש, לא מצאתי בבקשתו כל עילה שתצדיק מתן רשות ערעור. כמו כן, הלכה היא, כי טענות בנוגע לחומרת העונש כשלעצמה, אינן מקימות עילה למתן רשות ערעור בפני בית משפט זה, אלא בנסיבות של סטייה ניכרת ממדיניות הענישה (ראו רע"פ 1174/97 רפאלי נ' מדינת ישראל (לא פורסם, 24.3.1997); רע"פ 7201/97 בשירי נ' היועץ המשפטי לממשלה (לא פורסם, 11.12.1997)). בנסיבות המקרה, לא מצאתי כל סטייה מנורמת הענישה בעבירות אותן ביצע המבקש.

מעבר לנדרש אוסיף, כי אכן העונש שהוטל על המבקש אינו קל. אולם, בית משפט זה כבר עמד על חומרתן הרבה של העבירות הכלכליות בשל הפיתוי הכספי הגלום בהן והנזק הכללי הרב אותן הן גורמות. כך אמרתי לעניין זה בע"פ 6474/03 מלכה נ' מדינת ישראל , בפס' 8 לפסק הדין (לא פורסם, 19.2.2004):

" כאשר עסקינן בעברייני מס, עבירות כלכליות, עבירות מרמה וכדומה, שבהן העבריין מקווה להפיק רווח כספי רב, חשוב להטיל לצד הקנס גם עונש של מאסר בפועל למען ידע העבריין שאין החוטא יוצא נשכר . אם חשב לתומו שהסיכוי להפיק טובת הנאה כספית ניכרת מצדיק נטילת סיכון, שהרי גם אם יועמד לדין ויוטל עליו קנס, הוא צפוי גם לכך כי תישלל חירותו וגם יפסיד את הרווח המדומה, פרי הבאושים של המעשה העברייני. על כן ראוי ונכון היה להטיל על המערערים עונש מאסר בפועל משמעותי וכן קנס כפי שאכן עשה בית המשפט המחוזי". (ההדגשות הוספו - ס' ג' ).

סוף דבר הבקשה נדחית. המבקש יתייצב ביום 15.1.2011 בשעה 10:00 במזכירות הפלילית של בית המשפט המחוזי מרכז בפתח-תקוה, לשם תחילת ריצוי עונשו.