רע"פ 8604/00 רוברט ארנבייב נ. מדינת ישראל

זוהי בקשת רשות ערעור על פסק-דינו של בית המשפט המחוזי שדחה ערעור על פסק דינו של בית משפט השלום שהרשיע את המבקש בגרימת מוות ברשלנות, בנהיגה. על המבקש הוטל עונש של 6 חודשי מאסר שירוצו בעבודות שרות, פסילת רשיון נהיגה לתקופה של 8 שנים, פסילה על תנאי ל3- שנים נוספות וקנס בשיעור 2,500 ש"ח.

מדובר בתאונת דרכים בה מצאה את מותה רוכבת אופניים שרכבה על מדרכה ליד מלון רמת אביב. אותה שעה הגיע מצפון המבקש כשהוא נוהג במשאית, פנה ימינה מנתיב נסיעתו חצה את המדרכה לרוחבה על מנת להיכנס למלון, פגע במנוחה, בה לא הבחין, וגרם למותה.

ב"כ המבקש מעלה טענות רבות נגד החקירה המשטרתית שנערכה לטענתו בצורה כושלת ולא אפשרה לרדת לחקר האמת. כמו כן מעלה הוא תרחישים אפשריים שונים לאופן אירוע התאונה. הוא מוסיף ומבקר את קביעותיהן ומסקנותיהן של שתי הערכאות הקודמות וטוען כי יש לזכות את מרשו ולחלופין להקל בעונשו.

הטענות המועלות אינן ממין הטענות שיש בהן כדי להרשות הבאת העניין בפני ערכאה שלישית. השאלות המועלות הן במהותן שאלות עובדתיות ומסקנות שהוסקו מעובדות שנקבעו וחשיבותן מתמצית במקרה המסוים שהיה לפני בית המשפט ובנסיבותיו הספציפיות. השאלה איננה אם ניתן היה לערוך חקירות טובות יותר או אם קיימות אפשרויות היפותטיות אחרות המסבירות את האירוע. השאלה הרלבנטית היא אם יש בחומר הראיות כדי להוכיח מעל לכל ספק סביר את רשלנותו של המבקש. שתי הערכאות הקודמות קבעו כי אכן הוכחה אשמתו של המבקש. לא זו בלבד שלא נראה לי כי יצאה שגגה מלפני הערכאות הקודמות, המצדיקה רשות ערעור, אלא ששותפה אני לדעה כי על הכרעת הדין לעמוד בעינה.

אשר לעונש, כבר נאמר לא אחת כי חומרת העונש כשלעצמה איננה מהווה נושא לדיון בערכאה שלישית. זאת ועוד, העונש שהושת אינו חורג מרמת הענישה הראויה כפי שנקבעה בבית משפט זה והיא הולמת את המקרה ונסיבותיו.

אשר על כן, נדחית הבקשה.