רע"פ 8630/21 נחמן האמער נ. מדינת ישראל

בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בירושלים (כב' השופטים א' דראל , א' אברבנאל ו- ח' זנדברג ) בעפ"ג 3548-08-20 מיום 9.12.2021, בגדרו נדחה ערעור המבקש על גזר דינו של בית משפט השלום בירושלים (כב' סגן הנשיא י' מינטקביץ ) בת"פ 7502-01-09 מיום 18.6.2020.

רקע והליכים קודמים

1.

המבקש הורשע על פי הודאתו בעבירה של החזקת סמים שלא לצריכה עצמית לפי סעיפים 7(א) ו-7(ג) לפקודת הסמים המסוכנים [נוסח חדש], התשל"ג-1973 (להלן: פקודת הסמים המסוכנים ). בשל כך נדון המבקש לעונש של 11 חודשי מאסר בפועל ומאסר מותנה.

2.

על פי עובדות כתב האישום המתוקן, המבקש קשר יחד עם אחיו וחברו להעביר סמים מסוג חשיש במשקל של כ-3.5 קילוגרם מרשותו של החבר לרשות המבקש ואחיו. הסמים היו מוסתרים במחסן בעיר ברצלונה ובמהלך חודש נובמבר 2018, על פי תיאום מראש, העביר החבר את מפתח המחסן למבקש והסביר לו היכן הוא ממוקם. בהמשך קנה המבקש כרטיסי טיסה לספרד עבורו ועבור אחיו, על מנת לאסוף את הסמים מהמחסן. בין הימים 25.11.2018 ל-28.11.2018 אספו המבקש ואחיו את הסמים.

3.

במסגרת הסדר הטיעון סוכם כי המשיבה תטען לעונש שלא יעלה על 13 חודשי מאסר בפועל, והמבקש יהא חופשי בטיעוניו.

4.

בעניינו של המבקש הוגש תסקיר שירות המבחן, שבו פורטו נסיבותיו האישיות ומצבו הרפואי המורכב. שירות המבחן מצא כי המבקש נעדר עבר פלילי, בעל ערכים נורמטיביים,

נוטל אחריות למעשיו ומביע חרטה. לצד זאת, צוין כי המבקש מתקשה לבחון את מלוא החומרה שבמעשיו ומביע עמדה קורבנית ומצטדקת, תוך הדגשת מצוקותיו. להערכת שירות המבחן, מאסר מאחורי סורג ובריח יפגע במבקש ובבני משפחתו ועל כן, ולאור התרשמותו מן המבקש המליץ להשית עליו מאסר בדרך של עבודות שירות.

5.

בגזר דינו, עמד בית משפט השלום על כך שעובדות כתב האישום "רזות ומותירות סימני שאלה" ביחס לחלקו של המבקש במעשים ולייעודו של הסם, אולם לפי עובדות אלו מדובר בהחזקת כמות גדולה של סמים, אשר קדמו לה תכנון מוקדם ואף חציית גבולות המדינה לשם כך. מנגד, התחשב בית המשפט בכך שליבת העבירה בה הורשע המבקש בסופו של דבר היא החזקת סמים. בית המשפט הוסיף והדגיש כי הענישה הנוהגת אף בנסיבות מחמירות פחות כוללת מאסר ממש – מאחורי סורג ובריח – המתחיל מתקופה של כעשרה חודשים ועד למעלה משנתיים. על כן, קבע בית המשפט כי מתחם העונש ההולם הוא מאסר לתקופה שבין עשרה חודשים לשנתיים וחצי.

6.

בית המשפט קבע כי בהיעדר אינדיקציה שיקומית ובהינתן כי המבקש אינו נוטל אחריות מלאה למעשיו, אין מקום לחרוג לקולא ממתחם הענישה ואין להימנע מהטלת מאסר לריצוי בפועל. יחד עם זאת, מצא בית המשפט להשית על המבקש עונש המצוי קרוב לתחתית המתחם, זאת בשים לב לנסיבותיו האישיות והרפואיות של המבקש; הודאתו, קבלת אחריות בפני שירות המבחן והבעת חרטה מצידו; והיעדר עבר פלילי. כמו כן, בהתחשב במצבו הכלכלי של המבקש, משך עונש המאסר והיעדר מידע ביחס לייעוד הסם, דחה בית המשפט את בקשת המשיבה להשית על המבקש קנס כספי וגזר עליו, כאמור, 11 חודשי מאסר לריצוי בפועל ומאסר מותנה.

7.

המבקש ערער לבית המשפט המחוזי על חומרת העונש, וערעורו נדחה. בית המשפט מצא כי על אף שהעבירה בה הורשע המבקש היא החזקה ושימוש בסם שלא לצריכה אישית, ועל אף שמדיניות הענישה מראה על מנעד רחב יחסית, אין מדובר במקרה "קל". נקבע כי יש מקום להתחשב בנסיבות ביצוע העבירה המצדיקות החמרה, בהן כמות הסם הגדולה; קשירת הקשר; והנסיעה למדינה זרה על מנת להוציאו לפועל. על רקע זה מצא בית המשפט כי מתחם העונש ההולם שקבע בית משפט השלום ראוי ואין להתערב בו. בנוסף, קבע בית המשפט כי לא נפלה כל טעות בגזר הדין, לא כל שכן טעות המצדיקה התערבות ערכאת הערעור בעונש.

8.

המבקש לא השלים עם פסק הדין. מכאן הבקשה שלפניי.

נימוקי הבקשה

9.

לטענת המבקש, יש ליתן לו רשות ערעור בשל קביעת מתחם העונש ההולם בסטייה ניכרת ממדיניות הענישה הנהוגה במקרים דומים. כמו גם בשל שיקולי צדק ונסיבות אישיות ורפואיות, המצדיקות, בהתאם לפסיקת בית משפט זה, חריגה לקולא ממתחם העונש ההולם ואשר לא נבחנו כיאות ולא ניתן להן משקל מספק בערכאות דלמטה. עוד טוען המבקש כי יש להיעתר לבקשתו גם בשל הימשכות ההליכים בעניינו, שבמהלכם היה נתון זמן ממושך בתנאים מגבילים.

דיון והכרעה

10.

לאחר עיון בבקשה ובנספחיה, הגעתי לכלל מסקנה כי דינה להידחות.

11.

רשות ערעור ב"גלגול שלישי" תינתן רק במקרים בהם מתעוררת שאלה עקרונית בעלת חשיבות החורגת מעניינם של הצדדים, או במקרים חריגים בהם מתעורר חשש לאי צדק מהותי או לעיוות דין (ראו למשל: רע"פ 5817/21 קורן נ' מדינת ישראל (26.08.2021)).

12.

הבקשה שלפניי מתמקדת בחומרת העונש שהושת על המבקש ביחס לנסיבות המקרה ולנסיבותיו האישיות. כידוע, רשות ערעור במקרים מסוג זה תינתן במקרים חריגים, בהם ניכרת סטייה משמעותית ממדיניות הענישה המקובלת או הראויה בנסיבות דומות (רע"פ 513/21 יהושע נ' מדינת ישראל (4.3.2021)). לא מצאתי כי עונשו של המבקש נופל בגדרי מקרי חריגים אלה, וזאת בפרט בשים לב לנסיבות ביצוע העבירה אשר כללו היבטים מחמירים, לרבות יציאה מגבולות הארץ (ראו והשוו: רע"פ 3084/21 יאגודאייב נ' מדינת ישראל (12.05.2021); רע"פ 7570/21 זיהאד אבו סוילם נ' מדינת ישראל (11.11.2021)). יתר על כן, עונשו של המבקש אף אינו חורג מן העונש שהוסכם בהסדר הטיעון שהמשיבה תטען לו (רע"פ 902/21 בן לולו נ' מדינת ישראל (28.2.2021)).

13.

נסיבותיו האישיות והרפואיות של המבקש לא נעלמו מעיני, אולם לא מצאתי כי נגרם לו אי צדק מהותי, המצדיק קבלת הבקשה. בית משפט השלום בחן נסיבות אלו בגזר דינו ולאחר שנתן דעתו על כלל טענות המבקש, קבע כי אין מקום לחרוג מהמתחם שנקבע וכי עונשו ימוקם בתחתית המתחם, ואף נמנע מלהטיל עליו קנס כספי. טענות אלו נבחנו שוב בבית המשפט המחוזי, ונדחו, ואין בהן לבסס עילה למתן רשות ערעור.

14.

סוף דבר, הבקשה נדחית. המבקש יתייצב לריצוי עונשו בימ"ר ניצן ביום 1.2.2022 עד לשעה 10:00, כשברשותו תעודת זהות. על המבקש לתאם את הכניסה למאסר כולל האפשרות למיון מוקדם, עם ענף אבחון ומיון של שב"ס, טלפונים

08-9787377, 08-9787336.