פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
רע"פ
8656/06
בפני:
כבוד השופט ס' ג'ובראן
המבקש:
מוסא דכה
נ ג ד
המשיבה:
הועדה המקומית לתכנון ובניה תל-אביב-יפו
בקשת רשות ערעור על פסק-דינו של בית
המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו מיום 28.9.06 בעפא 80203/06 שניתן על-ידי כבוד השופט רענן
בן-יוסף
בשם המבקש:
עו"ד טל פפרני
החלטה
כנגד המבקש הוצא צו הריסה מינהלי ביום 6.8.01, בגין תוספת קומה שנייה מעל בית הוריו שביפו (להלן: הקומה ), ללא היתר כדין. המבקש הגיש בקשה לביטול הצו בבית המשפט לעניינים מקומיים בתל אביב. ביום 21.12.03 התקיים הדיון בבקשה בבית המשפט ובמקביל התקיימה הקראה של כתב האישום שהוגש כנגד המבקש בגין אותה בניה. על סמך הודאת סניגורו של המבקש ובשמו, הרשיעו בית המשפט בעבירות המיוחסות לו בכתב האישום, עבירות לפי סעיף 145 וסעיף 204(א) לחוק התכנון והבניה, תשכ"ה-1965. כנגד הבניה ניתן צו הריסה שביצועו הוטל על המבקש עד ליום 31.12.05.
ביום 1.2.06 הוגש כתב אישום נוסף כנגד המבקש בגין אי קיום צו ההריסה השיפוטי כמתחייב עד ליום 31.12.05. כעבור כמה חדשים חזרה על עצמה מסכת האירועים בשנית כאשר ביום 20.7.06 הודבקה בצמוד למתחם ביתו של המשיב, הודעה על קיומו של צו הריסה מנהלי על הקומה. בעקבות צו זה פנה המבקש ביום 26.7.06 לבית המשפט לעניינים מקומיים והגיש בקשה לביטול הצו ולחלופין לעכבו עד לאחד משלושה מועדים שונים, המאוחר שבהם הינו מועד הוצאת היתר הבניה כחוק והמוקדם הינו יום 22.10.06. בית המשפט לעניינים מקומיים (כבוד השופטת ח' כוחן) דחה בקשה זו.
בעקבות החלטה זו הגיש המבקש ערעור לבית המשפט המחוזי בתל אביב. בית המשפט (כבוד השופט ר' בן-יוסף) דחה את ערעורו ביום 28.9.06, וקבע כי בעיותיו הרפואיות והכלכליות של המבקש אינן יכולות להצדיק את לקיחת החוק לידיים בשעה שבנה את הקומה שלא כחוק ועל כן הותיר את הצו על כנו.
מכאן בקשת רשות הערעור שבפני. המבקש חוזר מילה במילה על טענותיו בפני בית המשפט לעניינים מקומיים. לדבריו, עקב תאונת דרכים בה היה מעורב ביום 27.10.03, נפגע באורח קשה, מצבו הרפואי הידרדר והוא אף איבד את פרנסתו. כתוצאה מכך לא יכול היה להמשיך בפעילותו להוצאת היתר בניה. על סמך חוות דעתו של מהנדס איתו נועץ, סבור המבקש כי הוא צפוי לקבל היתר בניה תוך שישה חודשים. לבסוף מדגיש המבקש כי עסקינן כאן בבֵיתו, ולאור מצבו הכלכלי העגום, משמעות הותרת הצו היא אובדן קורת הגג מעל ראש כל משפחתו.
מנגד, טוענת המשיבה, כי המבקש קיבל פעם אחר פעם ארכות לנסות ולהשיג היתר בנייה. אולם הוא לא רק שלא השיג היתר שכזה, אלא אף לא קידם ויזם הליך של היתר. המשיבה מוסיפה ואומרת שסיכויי הבקשה להיתר קלושים היות והבקשה נוגדת את הוראות תכנית בניין העיר במקום.
דין בקשת רשות הערעור להידחות.
עניינו של המבקש, בגלגולו הנוכחי, כבר נדון בפני שתי ערכאות. כידוע, הכלל הנוהג הינו, כי הרשות לערעור שני, אינה ניתנת כדבר שבשגרה, אלא מוגבלת למקרים המעוררים שאלה בעלת חשיבות משפטית או ציבורית, החורגת מעניינם הפרטני של הצדדים. בענייננו, בקשת רשות הערעור איננה מעוררת כל שאלה משפטית עקרונית שכזו והמבקש לא הצביע על כל עילה המצדיקה דיון "בגלגול שלישי", בהתאם להלכת ר"ע 103/82 חניון חיפה בע"מ נ' מצת אור (הדר חיפה) בע"מ , פ"ד לו(3) 123.
דין הבקשה להידחות גם לגופו של עניין. למותר לציין שהמבקש נטל את החוק לידיו משעה שבנה בטרם קבלת היתר בניה כדין את הקומה הנוספת. אולם הוא אף לא הוכיח נכונות אמיתית לפעול למען השגת ההיתר, וכעת, מעל חמש שנים לאחר הוצאת צו ההריסה המנהלי הראשון, עדיין בקשת ההיתר נמצאת בחיתוליה. על כן לא מצאתי בנסיבות המקרה דבר אשר יצדיק התערבות בפסק-דינו של בית המשפט המחוזי.
אשר-על-כן, הבקשה למתן רשות ערעור נדחית.
החלטתי מיום 23.10.06, בעניין עיכוב ביצוע צו ההריסה נשוא הבקשה, מבוטלת.
ניתנה היום, י"א באייר התשס"ז (29.4.2007).
ש ו
פ ט