פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
רע"פ
8658/19
לפני:
כבוד הרשם רון גולדשטיין
המבקש:
יגאל דור
נ ג ד
המשיבה:
מדינת ישראל
הוגש הליך; הבהרת המבקש מיום
2.1.2020; תשובת המשיבה מיום 7.1.2020
החלטה
ההליך שבכותרת מופנה כנגד פסק-דינו של בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו מיום 25.11.2019 (להלן: פסק-הדין ). בגדר פסק-הדין נדחה הליך ערעורי שהגיש המבקש על החלטת בית המשפט לענינים מקומיים בתל אביב-יפו, שעניינו דחיית בקשה לעיכוב ביצוע צו סופי על פי סעיף 254ט לחוק התכנון והבניה, התשכ"ה-1965 (להלן: החוק ).
לאחר הגשת ההליך לבית משפט זה הוריתי למבקש להבהיר מדוע לא אורה על מחיקת ההליך נוכח הוראת סעיף 254ט(ט) לחוק. כן אפשרתי למשיבה להתייחס להבהרת המבקש.
לאחר עיון בהבהרה ובתשובה באתי לכלל מסקנה כי דינו של ההליך שבכותרת להימחק בהיעדר זכות שבדין להגישו.
הוראות סעיף 254ט לחוק שנוספו במסגרת תיקון 116 לחוק (חוק התכנון והבנייה (תיקון מס' 116), התשע"ז-2017 (להלן: תיקון מספר 116 ) מסדירות את האפשרות לפנות לבית המשפט בבקשה לעיכוב ביצוע של צו הריסה סופי (מינהלי או שיפוטי) אף לא כבקשה נלווית להליך עיקרי שעניינו תקיפת צו. סעיף 254ט(ט) לחוק מורה כי ניתן להגיש בקשת רשות ערעור על החלטה של בית משפט בבקשה לעיכוב ביצוע של צו הריסה סופי, ובפסיקתו של בית משפט זה נקבע כי על החלטה בבקשת רשות ערעור שניתנה בבית המשפט המחוזי מכוח סעיף זה, לא ניתן להגיש בקשת רשות ערעור נוספת לבית המשפט העליון (ראו, רע"פ 2694/19 אבו ריא נ' הוועדה המקומית לתכנון ובניה חיפה (5.6.2019)). עוד הובהר בפסיקה כי כללים אלה חלים גם כאשר עסקינן בהחלטה סופית בבקשת רשות ערעור שהוגשה לבית המשפט המחוזי על החלטה שלא לעכב את ביצועו של צו ההריסה (ראו, בש"פ 7335/19 חי נ' מדינת ישראל (10.11.2019)).
בענייננו, כאמור, דחה בית משפט לעניינים מקומיים בקשה מטעם המבקש לעיכוב ביצועו של צו הריסה ו"ערעור" שהוגש לבית המשפט המחוזי נדחה גם הוא, בגדר פסק הדין (לפירוט ההליכים בעניינו של המבקש ראו גם ע"פ 4563/19 דור נ' מדינת ישראל (7.8.2019)). בנסיבות אלה, לנוכח הוראותיו המפורשות של הדין ובהתאם לפסיקה, לא עומדת בפני המבקש אפשרות דיונית להגיש לבית משפט זה הליך ערעורי על פסק-הדין.
אבהיר כי נתתי דעתי לטענות המבקש בגדר ההבהרה שהגיש ואיני מקל בהן ראש כלל ועיקר. ואולם, חרף ההבנה לטענות המבקש, לא ניתן להתעלם מן העבר השני מהוראותיו המפורשות של הדין אשר אינן מאפשרות את הגשת ההליך הערעורי, בשים לב לתכליות השונות שעמדו בבסיס חקיקתו של תיקון מספר 116 לחוק (וראו לעניין זה עניין אבו ריא, פיסקה 2).
סיכומו של דבר הוא שבהיעדר הוראת דין מפורשת המקנה אפשרות להגיש הליך ערעורי על פסק-הדין, דינו של ההליך שבכותרת להימחק וכך אני מורה.
ניתנה
היום, י' בטבת התש"פ (7.1.2020).
רון גולדשטיין, שופט
ר ש ם