פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
רע"פ
8811/18
לפני:
כבוד השופט ג' קרא
המבקשת:
פריאל ג'עביס
נ ג ד
המשיב:
יו"ר הוועדה המקומית לתכנון
ובניה-ירושלים
בקשת רשות ערעור על
פסק דינו של בית המשפט המחוזי בירושלים בתיק עפמ"ק 30968-11-18 מיום 6.12.2018
שניתן על ידי חנה מרים לומפ
בשם המבקשת:
עו"ד תאופיק דראושה
החלטה
בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בירושלים (כב' השופטת ח' מ' לומפ ) בעפמ"ק 30968-11-18 מיום 6.12.2018 בגדרו התקבל בחלקו ערעור המבקשת על החלטת בית המשפט לעניינים מקומיים בירושלים (כב' השופטת ס' אלבו ) בבב"נ 2085-11-18 מיום 5.11.2018.
1.
ענייננו בצו הריסה מינהלי שהוצא לפי סעיף 221 לחוק התכנון והבניה, התשכ"ה-1965 (להלן: החוק ) ביום 23.10.2018 נגד מבנה חדש בן קומה אחת בשטח של כ-90 מ"ר בירושלים (להלן: הצו ו- המבנה , בהתאמה) . המבקשת הגישה לבית המשפט לעניינים מקומיים בקשה לביטול הצו ולעיכוב ביצועו. ביצוע הצו עוכב לאחר שהמבקשת הפקידה ערבון בסך 10,000 ש"ח.
2.
בית המשפט לעניינים מקומיים דחה את הבקשה לביטול הצו. בית המשפט עמד על כך שתנאי סעיף 221 לחוק מתקיימים והוצאת הצו התבססה על תשתית עובדתית ראויה, משלא הייתה מחלוקת כי מדובר במבנה ללא היתר; בעת ביקור המפקח בנכס טרם הסתיימה הבניה והמבנה טרם אוכלס; והמבקשת לא הביאה כל ראיה שסתרה את עדותו. עוד נדחתה טענת המבקשת כי לא קוימה כנדרש חובת ההיוועצות הקבועה בסעיף 225 לחוק, לפיה לא יינתן צו הריסה אלא לאחר שנותן הצו (יו"ר הוועדה המקומית) נועץ עם התובע מטעם הוועדה המקומית או הרשות המקומית. נקבע כי חוות הדעת שניתנה על-ידי התובעת תועדה בכתב, הופנתה אל יו"ר הוועדה המקומית, והועברה אליו טרם הוצאת הצו, ומשכך חובת ההיוועצות קוימה כנדרש. גם אם נפל בה פגם, אין מדובר בכזה היורד לשורש העניין שמצדיק את ביטול הצו.
3.
ערעור המבקשת לבית המשפט המחוזי התקבל בכל הנוגע להשגה על ההחלטה להתנות את עיכוב ביצוע הצו בהפקדת ערבון, תוך קביעה כי לא היה מקום להורות על כך מקום שהמשיב לא הצביע על קיומו של נזק קונקרטי. בכל הנוגע להיעדר התקיימות תנאי סעיף 221 ולאי קיום חובת ההיוועצות כנדרש לפי סעיף 225 לחוק, הערעור נדחה.
המבקשת ממאנת להשלים עם פסק הדין, ומכאן הבקשה שלפניי.
4.
בבקשתה טוענת המבקשת כי עניינה מעורר שאלות משפטיות בעניין הפרשנות הראויה שיש ליתן לסעיף 225 לחוק לאחר חקיקת חוק התכנון והבנייה (תיקון מס' 116), התשע"ז-2017 (להלן: תיקון 116 ), ובעניין גדר סמכותו של מפקח הבניה לפי סעיף 221 לחוק בכל הקשור להנחת תשתית עובדתית ראויה בפני יו"ר הוועדה.
יחד עם הבקשה הוגשה בקשה לעיכוב ביצוע הצו. ביום 13.12.2018 הוריתי על עיכוב ביצועו עד למתן החלטה אחרת.
5.
דין הבקשה להידחות, משלא שוכנעתי כי היא מעוררת שאלה משפטית או ציבורית בעלת חשיבות כללית שחורגת מעניינם הפרטי של הצדדים (ר"ע 103/82 חניון חיפה בע"מ נ' מצת אור (הדר חיפה) , פ"ד לו(3) 123 (1982)), או כי דחייתה תגרום לאי-צדק או לעיוות דין (רע"פ 6487/12 דביר נ' מדינת ישראל (15.7.2013)). זאת, חרף הנופך העקרוני אותו מנסה ליצוק המבקשת לבקשתה.
6.
השגותיה של המבקשת על הקביעה לפיה הונחה תשתית עובדתית להתקיימות תנאי סעיף 221 לחוק הן השגות על קביעות עובדתיות של הערכאה הדיונית, אשר בהן אין זו דרכה של ערכאת ערעור להתערב, לא כל שכן ב"גלגול שלישי" (ראו, מבין רבים, רע"פ 7789/18 דהאן נ' מדינת ישראל , בפסקה 7 ( 6.12.2018 )). המבקשת אינה חולקת על בניית המבנה ללא היתר, ועדות המפקח שהבניה טרם הסתיימה והמבנה לא אוכלס לא נסתרה (ראו פסקאות 39-36 לפסק הדין של בית המשפט המחוזי).
7.
בכל הנוגע לטענות המבקשת ביחס לחובת ההיוועצות, לא מצאתי פגם בקביעת הערכאות קמא לפיה זו קוימה כנדרש ועל בסיס תשתית עובדתית מספקת.
יודגש כי החוק אינו קובע את אופן ההיוועצות או תוכנה, וכי בהתאם למטרת תיקון 116 שהיא " לעדכן ולייעל את הכלים המאפשרים סילוק של הבנייה הבלתי חוקית והפסקת השימושים האסורים " (הצעת חוק התכנון והבנייה (תיקון מס' 109), ה"ח הממשלה התשע"ו 1074, 1426), פרשנות של סעיף 225 לחוק שיביא לסרבול הליך זה אינה עולה בקנה אחד עם מטרה זו. כמו כן, עובר לתיקון 116, עמד בית משפט זה על כך כי " במקרה פשוט, אם היועץ המשפטי סבור כי אין בעיה משפטית... להוצאת צו הריסה, די שיאמר זאת בכתב, בקיצור ובפשטות, בהסתמך על התצהיר החתום בידי המהנדס " (רע"פ 6034/99 כהן נ' יושב-ראש הוועדה המקומית לתכנון ולבנייה ירושלים , פד"י נ"ד(1) 438, 453)). סבורני כי גם לאחר תיקון 116, במקרה פשוט כגון דא, ובהתחשב בכך שמטרת התצהיר לבסס תשתית עובדתית להתקיימות התנאים להוצאת הצו המינהלי, שינוי זהות החתום על התצהיר, בפני עצמו, אין בו כדי לשנות מהלכה זו.
בענייננו, חוות דעתה של התובעת תועדה בכתב, כמצוות סעיף 225(ב) לחוק, והופנתה אל יו"ר הוועדה, אשר קיבל אותה ואת החומרים האחרים שהועברו אליו, טרם הוצאת הצו. הרציונל העומד בבסיס הדרישה לקיום חובת היוועצות, לפיו לנוכח המשמעויות של ביצוע צו הריסה מינהלי על מוציא הצו להיוועץ עם תובע טרם הוצאתו, התקיים.
8.
סוף דבר, הבקשה נדחית. צו ההריסה ייכנס לתוקף ביום 10.2.2019.
ניתנה
היום, כ"ט בטבת התשע"ט (6.1.2019).
ש ו פ ט