רע"פ 8830/00 יחיאל ישפה נ. עיריית צפת

המבקש הואשם בבית משפט השלום בצפת בעבירה של ביצוע עבודות בניה ללא היתר, לפי סעיף 145(א) לחוק התכנון והבניה, תשכ"ה - 1965, בכך שפתח פתח בקיר ביתו הפונה לכיוון השכן. המבקש העלה שתי טענות שונות להגנתו. הטענה הראשונה הייתה כי הקיר המדובר אמור לשמש - על פי התוכניות - קיר משותף המפריד בין שתי יחידות דיור, ולפיכך, כך נטען, אין הוא בגדר קיר חיצוני אשר שינוי בו דורש קבלת היתר. טענה נוספת שהעלה המבקש היא כי בניגוד לנטען על ידי המאשימה, השינוי שערך בקיר איננו עונה להגדרת חלון שכן אין כל אפשרות לפתוח אותו לצורכי אוורור; לפיכך, השינוי שנעשה בקיר מסתכם בהחלפת קיר אבן בקיר עשוי זכוכית ולדידו של המבקש אין מקום לדרוש בגין פעולה זו הוצאת היתר בניה.

בית משפט השלום דחה את טענותיו של המבקש והרשיעו בעבירה האמורה. על המבקש הושת קנס בסך 1,500 ש"ח וכן ניתן צו להשבת המצב לקדמותו. ערעורו של המבקש לפני בית המשפט המחוזי בנצרת נדחה ומכאן הבקשה לרשות לערער שלפני; בעיקרה שב המבקש וחוזר על טענותיו לעיל, כפי שנטענו בפני הערכאות קמא.

לאחר שעיינתי בבקשה על נספחיה ובתשובה שהוגשה מטעם המשיבה וכן בטענות נוספות של המבקש שהוגשו בכתב הגעתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה להידחות. הערכאות שקדמו לי קבעו בהחלטותיהן כי אין בעובדה שבעתיד עשוי הקיר נשוא המחלוקת להפוך לקיר פנימי כדי לשלול את הצורך בקבלת היתר לצורך עריכת שינויים בו כל עוד הוא עומד כקיר חיצוני של המבנה. לא מצאתי מקום להתערב בקביעה זו; אכן בעובדה כי בעתיד עשוי הקיר להפוך לקיר פנימי אין די כדי להוציאו - בשלב זה - מכלל "הקירות החיצוניים". אשר לטענתו השניה של המבקש לפיה הפעולה שביצע אינה עולה כדי פתיחת חלון בקיר, אלא לכל היותר היא בגדר יצירת נישה כתוצאה מהחלפת קיר אבן בקיר זכוכית ולפיכך אינה דורשת קבלת היתר: אף דינה של טענה זו להידחות וזאת מבלי להידרש לשאלה אם אכן מדובר ב"חלון" או שמא ב"נישה" בלבד. הטעם לכך מצוי בהוראת סעיף 145(א)(2) לחוק, על פיה נדרש אדם לקבל היתר עבור "הקמתו של בנין . . . וכל תיקון בו . . ." לענין זה לא מצאתי תשובה בטענותיו הנוספות של המבקש. לפיכך, בין אם מדובר בחלון ובין אם עסקינן בנישה, אין ספק בדבר כי החלפת קיר אבן בקיר זכוכית עולה כדי "תיקון" אשר על פי הוראת הסעיף כאמור, הנה פעולה הדורשת הוצאת היתר לעריכתה.

הבקשה נדחית. הצו שניתן לעיכוב ביצוע פסק הדין נשוא הבקשה מתבטל.