פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
רע"פ
8852/11 - א'
לפני:
כבוד השופט א' רובינשטיין
המבקש:
יניב צנגאוקר
נ ג ד
המשיבה:
מדינת ישראל
בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית
המשפט המחוזי
בבאר שבע מיום 2.11.11
בע"פ 97429-05-11 שניתן על ידי השופטים: י' אלון – נשיא, י' צלקובניק וש'
פרידלנדר
ובקשה לעיכוב ביצוע
החלטה
א.
בקשה למתן רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בבאר שבע (ע"פ 97429-05-11, הנשיא י' אלון והשופטים י' צלקובניק ו ש' פרידלנדר ) מיום 2.11.11, אשר דחה את ערעורו של המבקש על הכרעת דינו של בית משפט השלום בבאר שבע (ת"פ 3583-07, סגן הנשיא, כתארו אז, ד' מגד , מיום 25.8.10) ועל גזר הדין (ת"פ 3583-07, כבוד השופט אדם , ביום 14.4.2011).
ב.
המבקש הורשע בבית משפט השלום בבאר שבע בעבירה של תקיפה בנסיבות מחמירות הגורמת חבלה ממשית ואיומים. בית המשפט קבע כי הוא מאמץ את גרסת המתלוננת, בת זוגו לשעבר של המבקש, במסגרת הודעתה במשטרה. זאת, אף שחזרה בה מגרסתה בבית המשפט. חיזוקים להודעתה מצא בית המשפט בצילומי הפציעות והחבלות שנגרמו לה. לצד זאת, קבע בית המשפט כי גרסתו של המבקש אינה מהימנה. נוכח הרשעות קודמות בעבירות אלימות, גזר בית המשפט על המבקש שישה חודשי מאסר בפועל, וחמישה חודשי מאסר על תנאי למשך שלוש שנים.
ג.
על פסק דין זה עירער המבקש לבית המשפט המחוזי בבאר שבע. עיקר ערעורו נסב על קביעת בית משפט השלום כי הודעתה של הנפגעת במשטרה היא מהימנה. במסגרת זאת, ביקש להגיש ראיה חדשה. ראיה זו עניינה סגירת תיק בהליך אחר, שם
נחקרה המתלוננת בדבר תלונה שהגישה נגדו בגין עבירת אונס. לצד זאת, המבקש עירער אף על חומרת העונש. בית המשפט דחה את הערעור, תוך ניכוי ימי מעצרו. בית המשפט המחוזי קבע, כי לא נפל בממצאי המהימנות שקבע בית משפט השלום פגם המצדיק את התערבותה של ערכאת הערעור, וכי אין בראיה החדשה בכדי לשנות את הממצאים הללו. לבסוף, קבע בית המשפט כי לא קמה עילה להתערבות בעונש שנגזר על ידי הערכאה הדיונית, וכי העונש משקף את כלל השיקולים הרלבנטיים.
ד.
מכאן הבקשה הנוכחית, מיום 30.11.11, שהוגשה על ידי המבקש עצמו העותר למנות לו סניגור. בקליפת אגוז, שב המבקש ושוטח טיעונים דומים לאלו שעמדו בפני בית המשפט המחוזי. עיקר טיעוניו עניינם מהימנותה של המתלוננת; לטענתו, שגה בית המשפט בכך שלא נתן משקל מוגבר לעדותה בבית המשפט, וכן בכך שקיבל את התצלומים שהוגשו על ידי המשיבה כראיות לחיזוק גרסתה של המתלוננת. לעניין גזר הדין, טוען המבקש כי לא ניתן משקל מספק לעובדה שזהו מאסרו הראשון, ולחלוף הזמן מיום העבירה. כן טוען המבקש כי ניתן משקל יתר לעברו הפלילי.
ה.
לאחר העיון איני רואה מקום להיעתר לבקשה לרבות לעניין מינוי סניגור. היא אינה מעוררת סוגיה עקרונית ציבורית או משפטית ה מצדיקה רשות ערעור ( ראו ר"ע 103/82 חניון חיפה בע"מ נ' מצת אור (הדר חיפה) בע"מ , פ"ד לו(3) 123 (1982)). ממצאי המהימנות של הערכאה הדיונית, שביסוד הבקשה, נבחנו בפירוט אף על ידי ערכאת הערעור, וכך גם הבקשה לראיה חדשה מטעם ההגנה. עיון בהליכים בפני הערכאות הקודמות אף מעלה כי לגופו של עניין לא נפל פגם בפסק הדין בעניינו של המבקש. כך גם באשר לטיעוניו לעניין העונש, שאינם מצדיקים ערעור בגלגול שני (ראו למשל: ע"פ 9097/05 מדינת ישראל נ' ורשילובסקי (לא פורסם, 3.7.06); ע"פ 1242/97 גרינברג נ' מדינת ישראל (לא פורסם, 3.2.98); ע"פ 3091/08 טרייגר נ' מדינת ישראל , (טרם פורסם, 29.1.09)).
ו.
סוף דבר, איני נעתר לבקשה, ובכך מתייתרת הבקשה לעיכוב ביצוע. המבקש אמור היה להתייצב לריצוי מאסרו היום, ואם לא עשה כן, יתייצב מחר, 5.12.11 עד לשעה 10:00 בבית סוהר "אשל". הוא מוזהר כי עליו להתייצב, ותנאי ערובה יעמדו בתוקפם עד להתייצבות.
ניתנה היום, ח'
בכסלו התשע"ב (4.12.2011).
ש ו פ ט