רע"פ 8939/09 אילנה מלמד נ. מדינת ישראל

1.

לבית-משפט השלום בתל-אביב הוגש כתב אישום בו יוחסו למבקשת עבירות של זיוף מסמך, שימוש במסמך מזויף, קבלת דבר במרמה ושיבוש מהלכי משפט. נטען, כי בשני מועדים בשנת 2004 הגישה המבקשת לבית-משפט השלום תצהירים שנחזו כחתומים על-ידי עורך-דין, אף שאלה נערכו ונחתמו על ידה. המבקשת כפרה בעובדותיו של כתב האישום, אולם בית המשפט מצא את גרסתה בלתי מהימנה, לוקה בחוסר סבירות ורוויה בסתירות. בעקבות כך הורשעה המבקשת, אולם עובר לטיעונים לעונש היא ביקשה כי יינתן לה להביא עד הגנה נוסף, הוא האדם שנחזה לעורך-דין אותו עלה בידה לאתר. בית המשפט נעתר לבקשה זו, אולם קבע כי נוכח הנסיבות התמוהות של איתור העד, עובדת היותו אדם הלוקה בנפשו שאינו זוכר דבר מן הנטען לגביו למעט החזקה בחותמת של עורך-דין, וכן אי הדיוקים שבתיאור חזותו על-ידי המתלוננת, יש להותיר את הכרעה הדין על כנה. בעקבות ההרשעה נדונה המבקשת לשישה חודשי מאסר ושישה חודשים מאסר על-תנאי. בנוסף, הופעלו שני מאסרים על-תנאי שהיו תלויים נגדה, בני עשרה חודשים ושנה לריצוי בחופף, כך שתקופת מאסרה הועמדה על שנה.

2.

המבקשת ערערה על חומרת העונש שהושת עליה לפני בית-המשפט המחוזי, שם טענה כי הערכאה הדיונית שגתה בהחלטתה שלא להתיר הגשתו של תסקיר מבחן, וכן כי לא ניתן משקל הולם לנימוקים לקולה שהועלו בעניינה. ברם, גם בית-המשפט המחוזי לא ראה מקום להגשתו של תסקיר מבחן, ולא מצא כי הוכחה בפניו עילה לשנות מן העונש.

3.

בבקשה שבפני עותרת המבקשת ליתן לה רשות לערער בפני בית-משפט זה, הואיל ולהשקפתה עניינה מעורר שאלה משפטית מהותית הדורשת ליבון נוסף.

אין בידי להיעתר לבקשה. ההלכה הנוהגת היא כי רשות ערעור תינתן מקום בו עולה שאלה משפטית לה עשויות להיות השלכות על ציבור רחב, לדוגמה, שאלות חוקתיות או כאלו שבהן נפסקו הלכות סותרות. עניינה של המבקשת אינו נמנה על אלה, באשר הוא פרטני באופיו. כך או כך, נסיבותיה האישיות של המבקשת נשקלו על-ידי ערכאות קמא לפני ולפנים, והעונש המתון שהושת עליה מבהיר כי ניתן להן משקל ראוי. אף בטענה בדבר אי-הגשתו של תסקיר מבחן אין כדי לסייע למבקשת. עניינה אינו נמנה על המקרים בהם חייב בית-המשפט לקבל תסקיר, והדבר נתון לשיקול דעתו. לא מצאתי פגם בהחלטתו שלא להידרש לתסקיר, ולפיכך הבקשה נדחית ועמה נדחית הבקשה לעיכוב ביצוע העונש.