פסק-דין2 עמודיםנכלל בחיפוש

רע"פ 8959/00 יוסי שליו נ. מדינת ישראל

ניתן ביום

בקצרה

דיני עונשין · החמרת עונש בערעור המדינה ורשות ערעור לערכאה שלישיתבקשת רשות ערעור לבית המשפט העליון על החלטת בית המשפט המחוזי בערעור המדינה על קולת העונש

לא ידוע אם התקציר מבוסס על המסמך המלא. לפני שמסתמכים עליו, קראו את המקור.

בית המשפט העליון דחה בקשת רשות ערעור לערכאה שלישית על החמרת עונש שהושת בערעור המדינה על ידי בית המשפט המחוזי. נקבע כי הכלל הוא שאין נוטים ליתן רשות כזו בעניין עונש, וכי חוסר הסכמה בין הערכאות אינו מהווה טעם מספיק. המקרה לא נמצא חריג בנסיבותיו, לאור חומרת העבירות והעבר הפלילי של המבקש.

העובדות

בית משפט השלום גזר על המבקש 12 חודשי מאסר בפועל על עבירות של אלימות, איומים, סחיטה באיומים והפרעה לשוטר. בית המשפט המחוזי קיבל את ערעור המדינה והעמיד את העונש על 36 חודשי מאסר בפועל. למבקש עבר פלילי מכביד.

השאלות המשפטיות

  1. 1.האם יש מקום ליתן רשות ערעור לערכאה שלישית על עונש שהוחמר בערכאה קודמת?

הלכות

  1. 1

    כלל הוא כי בית המשפט העליון אינו נוטה לתת רשות ערעור לערכאה שלישית על עונש שהושת על נאשם בערכאה קודמת.

    ״כלל הוא, כי בית משפט זה אינו נוטה לתת רשות ערעור לערכאה שלישית על עונש שהושת על נאשם בערכאה קודמת.״
    לציטוט במסמך ←
  2. 2

    העובדה ששתי הערכאות הקודמות לא היו תמימות דעים בקשר לעונש הראוי אינה סיבה מספקת למתן רשות ערעור לערכאה שלישית.

    ״העובדה ששתי הערכאות הקודמות לא היו תמימות דעים בקשר לעונש הראוי, איננה סיבה מספקת למתן רשות ערעור לערכאה שלישית.״
    לציטוט במסמך ←

מילות מפתח

  • רשות ערעור
  • ערכאה שלישית
  • ערעור המדינה
  • קולת העונש
  • איומים
  • סחיטה באיומים
  • הפרעה לשוטר
  • עבר פלילי

התקציר, ההלכות והסיווג נוצרו אוטומטית. לכל הלכה מצורף ציטוט מהמסמך. יש לבדוק את הדברים מול המקור באתר בית המשפט, שהוא הנוסח המחייב.

הטקסט המלא

פרטי ההליך

ב

בית המשפט העליון

בירושלים

רע"פ

8959/00

בפני:

כבוד השופטת ט' שטרסברג-כהן

כבוד

השופטת ד' דורנר

כבוד

השופט א' א' לוי

המבקש:

יוסי שליו

נגד

המשיב

ה:

מדינת ישראל

רשות

ערעור פלילי על פסק-דינו של

בית

המשפט המחוזי בירושלים מיום

23.10.00

בע"פ 2370/00 שניתן על-ידי

כבוד

השופטים: ו' זילר, ד' חשין, י'

צור

תאריך הישיבה:

כ"ו

בניסן התשס"א

(

19.04.01

)

בשם

המבקש

:

עו"ד קרן ממן

בשם

המשיב: עו"ד אורי כרמל

פסק-דין

בית המשפט המחוזי קיבל את ערעור המדינה על קולת העונש שהושת על המבקש על-ידי בית משפט השלום. בית המשפט המחוזי החמיר את עונשו של המבקש והעמידו על 36 חודשי מאסר בפועל במקום 12 חודשי מאסר בפועל שהוטלו עליו על-ידי בית משפט השלום.

עיינו בחומר שהוגש, שמענו טיעוניה של הסניגורית בעל-פה והגענו לכלל מסקנה כי אין מקום ליתן רשות ערעור לערכאה שלישית.

כלל הוא, כי בית משפט זה אינו נוטה לתת רשות ערעור לערכאה שלישית על עונש שהושת על נאשם בערכאה קודמת. הסניגורית המלומדת ערה לכך אלא שלטענתה, המקרה שלפנינו חריג הוא. לא מצאנו שכך הדבר. בית המשפט המחוזי היטיב לתאר את חומרת שורת העבירות שבוצעו על ידי המבקש: עבירות של אלימות, איומים, סחיטה באיומים והפרעה לשוטר במספר אירועים וזאת על רקע של עבר פלילי מכביד ביותר, המצביע על כך כי אין על המבקש מורא החוק. העובדה ששתי הערכאות הקודמות לא היו תמימות דעים בקשר לעונש הראוי, איננה סיבה מספקת למתן רשות ערעור לערכאה שלישית.

אין המקרה שלפנינו מקרה חריג, המצדיק מתן רשות ערעור לערכאה זו.

הבקשה נדחית.

ניתן היום, כ"ו בניסן תשס"א

(19.4.01).

ש ו פ ט ת ש ו פ ט

ת ש ו פ ט

המסמך מוצג כפי שבית המשפט פרסם אותו; אין באמור ייעוץ משפטי. בקשת הסרה · דיווח על טעות

ציטוטים

מצטט (1 תיקים)

  • עפ 2370/00

הלכות

  1. 1כלל הוא כי בית המשפט העליון אינו נוטה לתת רשות ערעור לערכאה שלישית על עונש שהושת על נאשם בערכאה קודמת.
  2. 2העובדה ששתי הערכאות הקודמות לא היו תמימות דעים בקשר לעונש הראוי אינה סיבה מספקת למתן רשות ערעור לערכאה שלישית.