החלטה2 עמודיםנכלל בחיפוש

רע"פ 9017/16 פלוני נ. מדינת ישראל

ניתן ביום

בקצרה

סדר דין פלילי · פסלות שופטבקשה לפסלות שופט במסגרת בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי

לא ידוע אם התקציר מבוסס על המסמך המלא. לפני שמסתמכים עליו, קראו את המקור.

בית המשפט העליון דחה בקשת פסלות שופט שהגיש מבקש שאינו מיוצג. נקבע כי החלטות דיוניות, גם אם רבות, אינן יוצרות כשלעצמן חשש ממשי למשוא פנים. לפיכך לא נמצא ממש בטענות המבקש.

העובדות

המבקש, שאינו מיוצג, טען לפסלות השופט בשל החלטות דיוניות שונות, ובהן אי מינוי סניגור ציבורי, הארכת מועד להגשת תגובת המשיבה, החלטה על פרסום גזר הדין בשם המבקש וביטול בקשה לדיון בדלתיים סגורות. השופט הבהיר כי החלטותיו לא היו הכרעה סופית בנושאים אלה.

השאלות המשפטיות

  1. 1.האם החלטות דיוניות שניתנו בתיק מבססות עילת פסלות שופט?

הלכות

  1. 1

    החלטות דיוניות כשלעצמן אינן מבססות עילת פסלות, לא כשמדובר בהחלטה יחידה ולא במספר רב של החלטות

    ״אין בהחלטות דיוניות, כשלעצמן, כדי לבסס עילת פסלות, לא כאשר מדובר בהחלטה יחידה ולא כאשר מדובר במספר רב של החלטות״
    לציטוט במסמך ←

מילות מפתח

  • פסלות שופט
  • משוא פנים
  • החלטות דיוניות
  • בקשת רשות ערעור
  • סניגור ציבורי
  • הארכת מועד
  • דיון בדלתיים סגורות

התקציר, ההלכות והסיווג נוצרו אוטומטית. לכל הלכה מצורף ציטוט מהמסמך. יש לבדוק את הדברים מול המקור באתר בית המשפט, שהוא הנוסח המחייב.

הטקסט המלא

פרטי ההליך

בבית המשפט העליון

רע"פ

9017/16 - ה'

לפני:

כבוד השופט ח' מלצר

המבקש:

פלוני

נ ג ד

המשיבה:

מדינת ישראל

בקשה לפסלות שופט שהוגשה

על-ידי המבקש בתאריך 12.12.2016; תגובת המשיבה לבקשה מתאריך 27.12.2016

המבקש: בעצמו

בשם המשיבה: עו"ד

דפנה שמול

החלטה

1.

בפני בקשה לפסלות שופט שהוגשה על-ידי המבקש במסגרת הליך של בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בירושלים (היא הבקשה שבכותרת).

2.

בבקשתו לפסלות טוען המבקש (שאיננו מיוצג בשלב זה) בין השאר כך: "יש כאן כיוון ברור של מוטב זה [כך במקור – ח"מ ] כנגד המבקש", וזאת לאור החלטות דיוניות שונות שניתנו בתיק, ובכללן, על פי הבנתו, ההחלטות הבאות: החלטה שלא למנות לו סניגור ציבורי, החלטה להורות על הארכת מועד להגשת תגובת המשיבה לבקשה למתן רשות ערעור, החלטה להותיר את פרסום גזר הדין עם שם המבקש, וכן ביטול בקשתו לקיום הדיון בדלתיים סגורות.

3.

לאחר שעיינתי בבקשת הפסלות ובתגובת המשיבה לה, שהתבקשה על-ידי – הגעתי לכלל מסקנה כי דין בקשת הפסלות

להידחות . אנמק את מסקנתי זו בקצרה מיד בסמוך.

4.

סעיף 77א(א) ל חוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984 , קובע כי המבחן לפסלותו של שופט הוא קיומן של נסיבות, אשר יש

בהן כדי ליצור: "חשש ממשי למשוא פנים בניהול המשפט" (ראו

גם: ע"פ 4877/13 עווידה נ' מדינת ישראל

(22.04.2014)).

במקרה דנן, טענותיו של המערער מכוונות כנגד החלטות דיוניות שונות שנתקבלו על ידי בתיק .

ב-ע"פ 7316/16 יפת נ' מדינת ישראל

(20.09.2016) חברתי, הנשיאה מ' נאור , פסקה כדלקמן:

" ההלכה היא, כי אין בהחלטות דיוניות, כשלעצמן, כדי לבסס עילת פסלות, לא כאשר מדובר בהחלטה יחידה ולא כאשר מדובר במספר רב של החלטות. זאת, שכן קבלת החלטות דיוניות במסגרת ההליך אינה יוצרת כשלעצמה חשש למשוא פנים".

קביעת זו יפה לעניין שבפני.

5.

זה המקום לציין עוד כי לאחר שעיינתי בבקשה למתן רשות לערער הוריתי למשיבה למסור את תגובתה לבקשה. לאחר מכן, לנוכח מורכבות המכלול והצורך של הפרקליטות להשיג את תיק המחוז ואת תיק המשטרה הרלבנטיים – הארכתי לפרקליטות את המועד להגשת תגובתה. מעבר לכך – החלטתי לעניין אי מינוי סניגור ציבורי למבקש ניתנה לפי האמור בה: " לעת הזאת ", זאת בניגוד לטענת המבקש כאילו כבר הכרעתי בנושא זה נגדו. דין דומה חל גם ביחס לשאר טענות המבקש, שכן לא קבעתי עד כה דבר לעניין פרסום ההחלטות השיפוטיות שניתנו במכלול ושל ההליך למתן רשות לערער, כמו גם לעניין אופן קיום הדיון בבקשה למתן רשות לערער (אם בדלתיים סגורות, אם לאו) – ככל שיתקיים כזה. בהקשר זה גם אדגיש כי מעת שהגיעה לידי בקשתו של המבקש להחסות את הדברים – ביקשתי מהמשיבה את תגובתה לבקשה האמורה, ומאותו שלב – אף טרם שהגיעה אלי תגובת המשיבה – המבקש הוצג בכותרת כפלוני.

6.

נוכח כל האמור לעיל – לא מצאתי כי יש ממש בטענות המבקש , ולפיכך – הבקשה נדחית .

ניתנה היום, כ"ט

בכסלו התשע"ז (29.12.2016).

ש

ו פ ט

המסמך מוצג כפי שבית המשפט פרסם אותו; אין באמור ייעוץ משפטי. בקשת הסרה · דיווח על טעות

ציטוטים

מצטט (2 תיקים)

מצוטט על ידי (1 מסמכים)

  • ע"א 1803/21איריס סמרה (קטן) נ. עו"ד עמוס מימוןפסק-דין

הלכות

  1. 1החלטות דיוניות כשלעצמן אינן מבססות עילת פסלות, לא כשמדובר בהחלטה יחידה ולא במספר רב של החלטות