רע"פ 9048/00 סרגיי קלנדרייב נ. מדינת ישראל

המבקש הורשע בבית-משפט השלום בבאר-שבע, על-יסוד הודאתו, בביצוע עבירת פציעה בנסיבות מחמירות, ונגזרו עליו 24 חודשי מאסר, מתוכם 12 חודשים לריצוי בפועל והיתרה על-תנאי. כן הועמד המבקש בפיקוח שירות-המבחן לתקופה של שנה מיום שחרורו מן המאסר.

מן העובדות שבהן הודה עולה, כי המבקש, עולה חדש שהיה אז שנתיים וחצי בישראל, דקר את המתלונן, שניסה לסחוט ממנו כסף באיומים. המתלונן אושפז בבית-החולים בשל פציעתו ושוחרר לאחר מספר ימים. לאחר מעשה זה המשיך המתלונן לסחוט כספים באיומים מן המבקש, והלה גם העביר לו כספים.

שירות-המבחן המליץ שלא לגזור על המבקש עונש מאסר בפועל. בהסתמכו על המלצה זו, אשר כאמור לא נתקבלה על-ידי בית-משפט השלום, הגיש המבקש ערעור לבית-המשפט המחוזי (הנשיא אפרים לרון, סגן-הנשיא יהושע פלפל והשופט ניל הנדל), שדחה את הערעור בקובעו, כי יש להעדיף שיקולי הרתעה על ההתחשבות בנסיבותיו האישיות של המבקש.

מכאן הבקשה למתן רשות ערעור שלפנינו. החלטנו לקבל את הבקשה ולדון בה כאילו ניתנה רשות ערעור וכאילו הוגש ערעור על-פי הרשות שנתקבלה.

הגענו לכלל-דעה, כי המקרה שלפנינו הוא חריג. אכן, ככלל, יש להטיל בגין מעשה אלימות, ולא-כל-שכן כאשר המדובר במעשה שנעשה תוך שימוש בסכין, עונש מאסר בפועל. אלא שיש מקרים מיוחדים, שבהם יש וראוי לנקוט בדרך שיקומית.

זהו המקרה של המבקש, אשר כעולה חדש היה נתון במצוקה קשה, כאשר נסחט על-ידי המתלונן, אשר סיפר לו כי יש לו מהלכים במשטרה וכי על-כן אם יגיש המבקש תלונה למשטרה - לא יועיל לו הדבר. המבקש, בייאושו, השתמש בסכין.

מתסקיר שירות-המבחן עולה, כי המבקש לוקח אחריות על מעשיו, מתנצל, ומבין כיום, כי היה עליו לנהוג אחרת. עוד מצוינות בתסקיר נסיבותיו האישיות של המבקש, התומך כלכלית בשתי משפחות.

החלטנו לקבל את המלצת שירות-המבחן.

לפיכך, אנו מקבלים את הערעור ופוסקים, כי על-פי המלצת שירות-המבחן יבוטל עונש המאסר לריצוי בפועל שנגזר על המבקש. תחת עונש זה אנו מטילים על המבקש ביצוע שירות לתועלת הציבור למשך 400 שעות, אשר יבוצע, על-פי המלצת שירות-המבחן, בבית-הספר "נווה-שלום" בבאר-שבע.

שאר חלקי גזר-הדין, לרבות ההימצאות בפיקוח שירות-המבחן, שתחל כבר היום, יישארו בעינם.