פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
רע"פ
9102/09 - א'
בפני:
כבוד השופט ס' ג'ובראן
המבקשים:
1. מינימרקט סייד הכיכר בע"מ
2. סייד עבד אחמד נושא
נ ג ד
המשיבה:
עיריית תל-אביב-יפו
בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית
המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו מיום 10.11.09 בעפ"א 8193/09 שניתן על ידי כבוד
השופטת ע' צ'רניאק
ובקשה לעיכוב ביצוע
בשם המבקשים:
עו"ד חיים שטנגר; עו"ד אוהד לוי-זלוסצר
החלטה
כפי שעולה מהבקשה, המבקשים הורשעו על פי הודאתם בבית המשפט לעניינים מקומיים (רפ 4907/07, כבוד השופטת י' רוטנברג) ביום 3.4.2008 בעבירה של עיסוק ללא רישיון בעסק טעון רישוי בניגוד לסעיפים 4, 14 ו-15 לחוק רישוי עסקים, התשכ"ח-1968. בית המשפט גזר על המבקשים קנס בסך 1,000 ש"ח כל אחד, וציווה עליהם להפסיק את העיסוק בעסק. בהסכמת המשיבה הוארכה כניסתו לתוקף של צו הסגירה למשך 6 חודשים מיום מתן גזר הדין, ונקבע כי באם עד לאותו מועד ימציאו המבקשים אישור מטעם שירותי הכבאות, תעמוד תקופת ההארכה על 12 חודשים.
על גזר דינו של בית המשפט לעניינים מקומיים ערערה המשיבה לבית המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו (עפ"א 80091/08), בטענה כנגד גובה הקנס. ביום 25.6.2008 דחה בית המשפט המחוזי (כבוד השופטת ע' סלומון-צ'רניאק) את הערעור, בקבעו כי אינו מוצא מקום להתערב בעונש.
ביום 14.5.2009 דחה בית המשפט לעניינים מקומיים את בקשת המבקשים להאריך את המועד לכניסתו לתוקף של צו הסגירה עד ליום 11.5.2010, בעמדו על כך שמדובר בעסק המתנהל יותר משנתיים ללא רישיון.
על החלטה זו ערעורו המבקשים לבית המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו, בטענם שהיה על בית המשפט לעניינים מקומיים לזמנם לדיון בבקשה ולא להכריע בה על פי הכתובים בלבד (עפ"א 8099/09). בית המשפט המחוזי קיבל את הערעור, בקבעו כי היה על בית המשפט לראות בבקשה משום בקשה לעיכוב ביצוע , שהיה מקום לזמן את הצדדים לשם הדיון בה.
בדיון ביום 4.6.2009 נתן בית המשפט לעניינים מקומיים תוקף להסכמה בין הצדדים, לפיה צו הסגירה יעוכב עד ליום 15.7.2009, כאשר ככל שמדובר בפעילות העסק שמבוצעת מחוץ לכתליו ייכנס צו הסגירה לתוקפו ביום 16.7.2009, וככל שמדובר בפעילות המתבצעת בתוך העסק יכנס הצו לתוקפו ביום 1.10.2009.
ביום 30.9.2009 דחה בית המשפט לעניינים מקומיים את בקשת המבקשים להארכה נוספת של המועד, בעמדו על כך שמדובר בצווים שניתנו לפני זמן רב וכי הדרך להשגת רישיון עוד ארוכה.
על החלטתו הנ"ל ערערו המבקשים לבית המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו (עפ"א 8193/09).
ביום 10.11.2009 דחה בית המשפט המחוזי את הערעור, בקבעו כי המקרה דנן אינו נמנה על אותם מקרים חריגים בהם על ערכאת הערעור להתערב בהחלטותיה של הערכאה הדיונית.
מכאן בקשת רשות הערעור שבפניי, אשר בגדרה טוענים המבקשים כי שגה בית המשפט המחוזי משלא התערב בהחלטת בית המשפט לעניינים מקומיים, לאור העובדה שפועלים הם כדי לקבל את כל האישורים הנדרשים לשם קבלת רישיון עסק. בד בבד עם בקשתם הגישו המבקשים בקשה לעיכוב ביצוע.
דין בקשת רשות הערעור להידחות, אף מבלי לקבל את תגובת המשיבה.
הלכה היא, כי אין מעניקים רשות לערעור שני, אלא אם כן עולה מבין טענות הצדדים טענה בעלת חשיבות כללית, בין משפטית ובין ציבורית, החורגת מעניינם הפרטי (ראו 103/82 חניון חיפה בע"מ נ' מצת אור (הדר חיפה) בע"מ , פ"ד לו(3) 123 (1982)(להלן: חניון חיפה )). בענייננו, חרף טענות המבקשים, הרי שבקשת רשות הערעור איננה מעוררת כל שאלה משפטית שהיא, לא כל שכן שאלה משפטית עקרונית, והמבקשים לא הצביע על כל עילה אחרת המצדיקה דיון "בגלגול שלישי", בהתאם להלכת חניון חיפה . מסיבה זו בלבד, דין הבקשה להידחות.
מעבר לדרוש יצוין כי דין הבקשה להידחות אף לגופו של עניין. עם מתן צו הסגירה הוארכה כניסתו לתוקף בהסכמת הצדדים לתקופה של שנה, ובהמשך הוארכה בהסכמה בשנית לתקופה קצובה. מדובר בנסיבות אלו בעסק הפועל מזה זמן רב ביותר ללא רישיון, ואין כל אפשרות להמשיך וליתן יד למצב זה באמצעות מתן הארכות חוזרות ונשנות.
אשר על כן, בקשת רשות הערעור נדחית, ועמה ממילא נדחית הבקשה לעיכוב ביצוע.
ניתנה היום, כ"ה בחשון התש"ע (12.11.2009).
ש ו פ ט