החלטהעליוןבית המשפט העליון2 עמודיםנכלל בחיפוש

רע"פ 9174/01 אשר בטיטו נ. מדינת ישראל

ניתן ביום

בקצרה

ענישה · ענישה בעבירות אלימות במשפחה - תקיפת בן-זוגבקשת רשות ערעור על גזר דין של בית המשפט המחוזי בערעור על קולת העונש

לא ידוע אם התקציר מבוסס על המסמך המלא. לפני שמסתמכים עליו, קראו את המקור.

בקשת רשות ערעור על גזר דין שהחמיר את עונשו של מבקש שהורשע בתקיפת בת זוגו ובאיומים. בית המשפט דחה את הבקשה, וקבע כי לא נמצא טעם מיוחד להתערבות והעונש הולם את חומרת העבירה. סליחת המתלוננת ורצון לשקם את הזוגיות אינם פוטרים מעונש ממשי.

העובדות

המבקש תקף את בת זוגו, שחנק אותה, הפילה ארצה, היכה ואיים עליה. הוא הורשע על פי הודאתו בתקיפת בן זוג ואיומים ונגזר עליו הפעלת תנאי והקנס. בית המשפט המחוזי קיבל ערעור המדינה על קולת העונש והחליף אותו במאסר בפועל של עשרה חודשים.

השאלות המשפטיות

  1. 1.האם יש מקום להתערבות בשיקול דעתה של ערכאת הערעור בגזר הדין שהומר למאסר בפועל בעבירות תקיפת בן זוג ואיומים?
  2. 2.האם סליחת המתלוננת והרצון לשקם את הזוגיות מצדיקים הקלה בעונש?

הלכות

  1. 1

    לא נמצא טעם מיוחד המצדיק התערבות בשיקול דעתה של ערכאת הערעור בעונש שנגזר.

    ״ובגידרו של הליך זה לא עלה בידו להצביע על טעם מיוחד המצדיק התערבות בשיקול-דעתה של ערכאת הערעור״
    לציטוט במסמך ←
  2. 2

    עונש המאסר הולם את עבירת האלימות החמורה בה הורשע המבקש, ואין בסליחת המתלוננת כדי לפטרו מעונש ממשי.

    ״אין בסליחת המתלוננת כדי לפטרו מעונש ממשי״
    לציטוט במסמך ←

מילות מפתח

  • תקיפת בן זוג
  • איומים
  • קולת העונש
  • סליחת המתלוננת
  • טעם מיוחד

התקציר, ההלכות והסיווג נוצרו אוטומטית. לכל הלכה מצורף ציטוט מהמסמך. יש לבדוק את הדברים מול המקור באתר בית המשפט, שהוא הנוסח המחייב.

הטקסט המלא

פרטי ההליך

ב

בית המשפט העליון

רע"פ

9174/01

בפני:

כבוד השופטת ד' דורנר

המבקש

:

אשר

בטיטו

נגד

המשיב

ה :

מדינת ישראל

בקשת

רשות ערעור על גזר-דינו של בית המשפט המחוזי בחיפה בתיק ע"פ 2531/01 מיום

8.11.2001 שניתן על ידי כבוד סגן הנשיא ח' פיזם וכבוד השופטים: א' רזי וש' שטמר

בשם

המבקש: עו"ד פארס בריק

בשם

המשיבה: עו"ד ענת חולתא-סיטבון

החלטה

המבקש תקף את בת-זוגו, תוך שחנק אותה בגרונה, הפילה ארצה, היכה בפניה, סתם את פיה, פגע בלסתה ואיים עליה. הוא הורשע, בעקבות הודאתו, בבית-משפט השלום, בעבירות של תקיפת בן-זוג ואיומים. נגזר עליו עונש של הארכת תקופת התנאי שהושתה עליו בתיק קודם, וכן תשלום קנס בסך 500 ש"ח.

המדינה ערערה לבית-המשפט המחוזי בגין קולת העונש. ערעורה התקבל, תוך שגזר-דינו של המבקש הומר בעונש מאסר של עשרה חודשים לריצוי בפועל, תוך הפעלה חופפת של שמונת חודשי המאסר על תנאי שהושתו עליו בתיק קודם. כן הושתו עליו 10 חודשים נוספים של מאסר על תנאי.

על גזר-דין זה הגיש המבקש את הבקשה שלפניי. בגידרה של בקשה זו טוען הוא כי בת-זוגו והוא מנסים לשקם את חיי הזוגיות שלהם, ואף פנו לשם כך למוסדות פרטיים ולשירותי הרווחה. כן מציין הוא, כי בת-זוגו, המתלוננת, הביעה נכונות למחול לו על מעשיו, וכי מבקשת היא כי תינתן לו הזדמנות נוספת להשתקם.

בקשה זו איננה יכולה להתקבל. עניינו של המערער נבחן ונדון בשתי ערכאות שיפוטיות, ובגידרו של הליך זה לא עלה בידו להצביע על טעם מיוחד המצדיק התערבות בשיקול-דעתה של ערכאת הערעור. אף לגופו של עניין, עונש המאסר שהושת עליו הולם את העבירה בה הורשע, שהינה עבירת אלימות חמורה. במצב-דברים זה, אין בסליחת המתלוננת כדי לפטרו מעונש ממשי.

אשר-על-כן, הבקשה נדחית.

ניתנה היום, ז' בשבט תשס"ב (20.1.02).

ש ו פ ט ת

המסמך מוצג כפי שבית המשפט פרסם אותו; אין באמור ייעוץ משפטי. בקשת הסרה · דיווח על טעות

ציטוטים

מצטט (1 תיקים)

  • עפ 2531/01

הלכות

  1. 1לא נמצא טעם מיוחד המצדיק התערבות בשיקול דעתה של ערכאת הערעור בעונש שנגזר.
  2. 2עונש המאסר הולם את עבירת האלימות החמורה בה הורשע המבקש, ואין בסליחת המתלוננת כדי לפטרו מעונש ממשי.