רע"פ 9177/00 אברהם משה נ. עיריית פתח תקוה

המבקש הואשם בפני בית המשפט לעניינים מקומיים בפתח-תקוה בעיסוק בעסק טעון רישוי ללא רישיון ובאי קיום צו שיפוטי שניתן לפי סעיף 17 לחוק רישוי עסקים, תשכ"ח1968-. המבקש הורשע בדינו ונגזר עליו קנס בסך של 4,000 ש"ח וכן עונש מאסר על-תנאי של שלושה חודשים למשך שנה. ערעורו של המבקש נדחה על-ידי בית המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו. עתה הוא מבקש רשות לערער על פסק-דינו של בית המשפט המחוזי.

המבקש מעלה שלל טיעונים כנגד הרשעתו באי קיום הצו השיפוטי. לטענות אלו כבר ניתן מענה בפסק-דינו של בית המשפט המחוזי. בפסק הדין נקבע, כי השיקולים שעמדו בבסיס מתן הצו מבוססים היטב בחומר הראיות, וכי המבקש ידע על קיומו של הצו. אין ממש גם בטענת המבקש, כי הצו השיפוטי בטל, בשל הזמן שחלף מאז החלטת השופטת לורך, לקיים את צו הפסקת העיסוק המינהלי, ועד "הארכת" הצו בהחלטת השופט שטרסמן. צו הפסקת העיסוק השיפוטי, שנתן השופט שטרסמן, הינו צו חדש, העומד על רגליו שלו, ולא הארכה של צו הפסקת העיסוק המנהלי, אשר תקפו פג לפני יום מתן הצו השיפוטי.

מסקנתי היא אפוא, כי הבקשה איננה מגלה עילה ראויה למתן רשות להגשת ערעור נוסף לבית-משפט זה.

הבקשה נדחית.