רע"פ 9206/06 גדעון אביבי נ. מדינת ישראל

1.בכתב אישום שהוגש נגד המבקש וחברת "אביבי מפעלי נגרות (1997) בע"מ", בה הוא כיהן במנהל בכיר, נטען כי הם לא הגישו לרשויות המס תשעה דו"חות מע"מ תקופתיים ולא שילמו את המס בגינם. בית-משפט השלום בתל אביב-יפו הרשיע את המבקש נוכח הודאתו, וגזר לו שישה חודשי מאסר בפועל, עשרה חודשים מאסר על תנאי וקנס בסך 5,000 ש"ח. בין יתר שיקולי גזר-הדין, ציין בית-המשפט כי המבקש לא הסיר את מחדליו ולא שילם את חובו לרשויות המס.

2.המבקש ערער לבית-המשפט המחוזי בתל אביב-יפו כנגד חומרת העונש שהושת עליו, וטען כי פעולותיו נעשו מתוך רצון לשקם את מצבה הפיננסי של החברה. עוד טען המבקש, כי נוכח הליכי כינוס הנכסים בהם הייתה נתונה החברה אותה עת, לא היה בידו להסיר את המחדל, ולא היה מקום להחמיר עימו בשל כך. בית-המשפט המחוזי לא מצא עילה להתערב בקביעותיה של הערכאה הדיונית, ודחה את הערעור.

3.כעת עותר המבקש כי תינתן לו רשות לערער, בטענה כי סילק את חובו לרשויות המס. עוד מלין המבקש, כי בית-משפט קמא סרב לדחות את מועד הדיון בערעור, אף שהדבר היה מאפשר לו לפרוע את חובו, ובכך, ליהנות מנסיבה מקילה.

4.אין בידי להיענות לבקשה זו. הלכה היא כי חומרת העונש, כשלעצמה, אין בה כדי להצדיק דיון בפני ערכאה נוספת, שלישית במספר. יומו של המבקש ניתן לו, במועדו , בפני בית-המשפט המחוזי, וברי הדבר כי אין לו כל זכות מוקנית לשנות ממועד זה. לגופם של דברים, ומעבר לדרוש אוסיף, כי בקשתו לשינוי מועד הדיון תועדה בפרוטוקול, ונתקלה בסירוב מצד בא-כוח המשיבה דאז, בנימוק שזה זמן רב אין כל הידברות בין הצדדים בנושא הכספי, ואין צפי כי המבקש יוכל לפרוע את חובו בעתיד הנראה לעין. יתרה מכך, מדובר בדו"חות שמועד הגשתם לשלטונות המס היה בשנת 2003, ומאז החלו ההליכים בפני בית משפט השלום (בשנת 2004) ועד אשר נערך הדיון בפני בית המשפט המחוזי (אוקטובר 2006), חלף זמן רב אותו היה חייב המבקש לנצל כדי לסלק את מחדליו, ואם לא עשה כן אין לו להלין אלא על עצמו.

אשר על כן, הבקשה נדחית, וממילא נדחית גם הבקשה לעיכוב ביצועו של העונש.